12 תשובות
יש מצב שאת נכנסת לדיכאון בגלל משהו מסוים או שפשוט פיתחת אדישות לסביבה בה את נמצאת,זה קורה גם לי לפעמים,זה לא נעים ולכן אם לא תשני את זה בעצמך זה ימשיך ויתקע לך כמו דבר שיראה לך אחריי תקופה הכרחי וחיוני בחייך.
תצאי עם חברים יותר,נסי כן להיות מעורבת,
תשתתפי בשיעורים ופשוט תעשי הכל הפוך,את תרגישי טוב יותר כשתהפכי את הסביבה שלך להרגל חיובי יותר.
ErO
תנסי למצוא מישהו שגורם לך להיות מאושרת, שמשמח אותך.
לכי תכירי חברים חדשים מתנועות נוער.
או תתנדבי במקומות.
תנסי תחביבים חדשים. מקווה שתרגשי טוב יותר.
שואל השאלה:
כן.. תודה.. אבל פשוט הכל מרגיש מיותר ולא בא לי, אני פשוט אדישה להכל..
אנונימית
אז קודם כל, כל הכבוד ששיתפת:)
בעיות כאלה נפוצות בגיל ההתבגרות אז תנסי להתעודד במחשבה שזה לא ככה כל החיים, עוד מעט מחצית, ואז סוף שנה ואז חופש... הדבר הכמעט הכי חשוב זה למצוא חברים בביהס- אם את לא מוצאת כדאי לעבור לביהס אחר כי מנסיון זה באמת ככ חשוב!! אחרי שתמצאי לך לפחות 2 חברות טובות באמת, תנסי לצאת לבלות ללכת למסעדות בילויים מסיבות וזה כבר יעודד אותך ואז כבר תשכחי מכל המחשבות הרעות. אם את לא מצליחה להירדם תשתי חלב חם זה באמת עוזר ואם גם אז את לא מצליחה תמיד אפשר לקחת כדור שינה(לא הכי בריא אז רק אם ממש את לא מצליחה) תנסי כן לשתף את ההורים שלך במה שאת מרגישה ואם קשה לך להגיד להם פנים מול פנים אולי פשוט תכתבי להם
וכדאי שגם תתחילי ללכת לפסיכולוג, מנסיון- אני הלכתי פעם וזה לא רק ל"משוגעים" כל בן אדם צריך מישהו לשתף לו... יש גם את עמותת ער"ן שאת יכולה לקבל עצות מהם ואני בטןחה שזה יעבור לך ושאת תסתדרי, ותזכרי שזו רק תקופה
אני כל כך מבין אןתך אני באותו סירה אפילו עכשיו אבל אני בטוח שזה יעבור זה מרגיש ליפול לבור של חרא סליחה על המילה וזה בטח מאוד קשה אבל את צריכה לעשות מאמץ ולהאמין שתצאי מזה כי היי את מדהימה ותשימי פס על העולם ואישתו את צריכה להבין מה את מרגישה מה את רוצה ולעבוד קשה כדי לשנות את זה אני מאמין בך שאת תהיא חזקה אני בטוח שאת תצאי מזה בלי מסיכות של שקר תהיא את תחיי לפי האמונה שלך ואת מדהימה ואל תתני לאפחד להגיד לך שזה לא נכון אפילו לא לי

אם תרצי לדבר אפילו סתם את תמיד מוזמנת
גם אני ככה פשוט תישמעי שיר ותבכי תפרקי את הכל
שואל השאלה:
תודה
אנונימית
היי ילדה הכל בסדר.

את לא צריכה לשנוא את עצמך בגלל הרגשות שמציפים אותך. את כמו כל אחד אחר עוברת קשיים.
זה קורה לכולם. בסופו של דבר את בגיל שאת מבולבלת, ורוצה לחקור, כמה שיותר.
את לומדת על עצמך המון דברים. שבעיקר שלהם הוא מי את. את בונה לעצמך אופי. ואי אפשר לעשות את זה מבלי למצוא כמה שדים בדרך.

אז אני אגיד את זה פעם נוספת ואחרונה.
הכל בסדר.
זה אולי מרגיש כמו סוף העולם ושאין דרך לצאת מהדיכאון הזה. אבל זה יעבור לך.


רוצה לדעת מה את יכולה לעשות כמה לעזור לזה?
הנה כמה דברים.

כמה שזה נשמע קשה תמשיכי להיות בסביבות אנשים שחשובים לך. תחושת הבדידות שאת עוברת. תרגיש לך פחות קשה מיום ליום.
תמשיכי לעשות דברים שאת אוהבת לעשות. לצייר,לשיר,לנגן,לרקוד,לכתוב. כל דבר שאת יכולה לחשוב עליו. העיקר שתעברי את הזמן כשאת מקדישה אותו למשהו.

באמת מרגיש מזוהה עם ההרגשה שלך.
אם תרצי לשתף ולדבר אני תמיד שמח להקשיב.
את מדהימה וזה בסדר להיות עצוב לא משנה כמה זמן ולפעמים לא צריך לחשוב על סיבה תנסי אפילו לבנתיים להרגע לנקות את הראש לראות סדרות את לא חייבת לאפחד שום דבר
קודם כל זה שכתבת את זה, זה כבר חשוב.
תנסי למצוא איזה תחביב שדרכו תוכלי להוציא עוד ועוד ממה שאת מרגישה (כמו אמנות, כתיבה, מוזיקה וכ'ו). גם ספורט יכול לעזור. איזשהו תחביב שייתן לך מקום לומר ולפרוק את כל מה שיש בך. זה יכול מאוד להקל עלייך.
ותנסי בכל זאת למצוא איזה אדם לספר לו את זה. אדם קרוב שאת סומכת עליו. זה יכול להיות מבוגר, קרוב משפחה, לפחות חברה אחת שאת סומכת עליה יותר.
את גם יכולה למצוא את המקום לפרוק באינטרנט. יש המון מקומות עם מתנדבים שמוכנים לתת לך את המקום להוציא את מה שעובר עלייך ומה שאת מרגישה. את גם תמיד מוזמנת לדבר איתי, כמה, מתי ועל מה שרק תרצי. אני כאן :c
ובכל זאת תנסי להמשיך עם מה שכן עושה לך טוב. תחביב כלשהו, מוזיקה שעוזרת לך, מישהו קרוב, חלומות ומטרות שיש לך ותנסי להתקדם לעברם כמה שיותר.
תחשבי מי אחד האנשים שהכי היית רוצה להיות איתם כרגע, שגורמים לך להרגיש טוב, ותבקשי לצאת מהם, תנסי לדבר איתם. זה יכול מאוד לעזור.
וכמו שכתבו מעליי, גם לתת צ'אנסים לדברים חדשים זה רעיון טוב. תנועות נוער, חוגים, התנדבויות. המון מקומות שיכולים לתת ניצוץ ורעננות, והזדמנות לפגוש אנשים חדשים.
לגבי השינה תנסי להכניס את עצמך לסביבה שהיא מאוד שלווה, תנשמי עמוק, את יכולה אפילו לנסות להירדם יחד עם מוזיקה מרגיעה.
ולגבי האוכל, תנסי לסדר אורחות מסודרות במהלך היום. מהלך מסודר וקובע יכול גם להקל ולעזור.
היי אנונימית,
הצלחת להעביר למסך שלאחרונה את עוברת תקופה לא פשוטה ואני קוראת עד כמה שנמאס לך, קשה לך ושאין לך כוחות. קרה משהו שגרם לכל התחושות האלה להופיע?
את כותבת שאת מתקשה לשתף את הסביבה הקרובה שלך במה שעובר עלייך ובאיך שאת מרגישה, את יודעת להגיד מה מקשה עלייך?
להצליח לשתף כאן בכל מה שאת עוברת זה לא מובן מאליו ומראה על הכוחות שבך אך כשהכל מצטבר לנו בבטן וכשאנחנו בנוסף לא ישנים ואוכלים טוב זה יכול להחליש את הגוף.
חשוב שלא תישארי לבד, מזמינה אותך להמשיך לשתף אותי ולספר לי מה עובר עלייך. ביחד ננסה לחשוב על דרכים שיוכלו לעזור לך.
אפשר בהודעות פרטיות,
במייל [email protected]
או באינסטגרם שלנו nayedet.digital .
מחכה לך,
אסתי מעלם - ייעוץ והכוונה לבני נוער וצעירים