הדרכה בצופים? מדא? ממה הייתם פורשים ???

לא יודעת אין לי כח לקרוא, עדיף מדא על צופים

ברור שעדיף מדא מצופים

הייתי פורשת ממדא
צופים זה כיף וזה הרבה יותר חוויות

הייתי פורש מהצופים. אין טעם להיות במקום שלא כיף לך. הייתי פעם בצופים וגם פרשתי נטו כי לא היה לי כיף, אני כן מתגעגע אבל וואלה לא היה כיף. אם את באמת לא נהנית, תפרשי.

את יכולה גם לנסות לדבר עם המדריכה השנייה, אולי יהיה לך יותר כיף. בכל מקרה באופן כללי ממליץ לנסות ללכת לעוד פעולה ולנסות גם לדבר עם המדירכה השנייה, אם עדיין לא כיף לך אז תפרשי.

לגבי זה שהיא רכלנית, זה לא משהו שאמור להיות שיקול עבורך. אל תחליטי אם לפרוש או לא לפרוש בגללה, לכי עם הלב, לדעתי עדיף לספוג את הריכולים והסבל הזה לזמן קצר מאדר להיות במקום שלא כיף לך, ואם את יודעת את זה מראש יהיה לך יותר קל מבחינה נפשית וגם את יכולה לנסות לנקוט צעדים על מנת למנוע את זה מראש.
בהצלחה! :)

מד"א יותר חשוב ויותר מעניין אם תשאלי אותי ואם בכל מקרה לא כיף לך בצופים תפרשי משם

מדא זה ח ר א

אני גם מדריכה בצופים ובפעולות הראשונות לא נהנתי אבל זה השתפר עם הזמן את צריכה זמן להכיר אותם והם צריכים זמן להכיר אותך אני חושבת שאת צריכה לחשוב על זה עוד קצת ולראות ממה ת מעדיפה לפרוש או משיהם לפרוש, אני גם ב2 מגמות קשות וגם מדריכה וממש רציתי ללכת למדא החלטתי בסוף שלא כי ידעתי שהולך להיות לי ממש קשה לשלב בין כל הדברים אני בנתיים מצליחה לשלב בין כל הדברים ואני חושבת שגם את תצליחי פשוט יקח לך זמן ללמוד איך להסתדר עם כל הדברים

טוב ממש קשה לי לענות על זה בתור צהובת צופים אמיתית..
אני חושבת שבצופים יש המון קסם, יש משהו מיוחד שאין בכל מקום, במיוחד בהדרכה בצופים שהיא משהו שלדעתי האישית כל בן נוער צריך לחוות בחיים שלו. להיות בתנועת נוער בכלל זה משהו מדהים ובטח בצופים שזאת התנועה הכי טובה שיש בעיניי (שוב ברור שלדעתי בלבד).
הדרכה זה המקום שלך להשאיר חותם על השבט שגדלת בו, על הצוות שלך ועל החניכים שלך. להעביר כל מה שקיבלת עד פה בחיים שלך לילדים שקטנים ממך. עד כמה שנים (אם באמת תיתני מעצמך) יהיה חלק בילדים האלה שהוא את! ואת רק בכיתה י' למען השם.
כשהבנות יבואו להדריך הן ייזכרו במדריכה בכיתה ו' שלהן שזאת את ויקחו ממך דברים ורעיונות וגם אם הן לא ידריכו מדריכים אי אפשר לשכוח. יש לך באמת באמת השפעה עצומה על החיים שלהן (בטח בהדרכה צעירה).

אם את מרגישה שאת יכולה לתת מעצמך קצת יותר ולהשקיע בהדרכה, מבטיחה לך שהיא תהיה משמעותית ואומרת לך בלב שלם - תישארי. אפילו אם קשה. אם קל זה סימן לא טוב.
אבל אם את מרגישה שאין לך מספיק כוחות כדי לתת מעצמך יותר להדרכה, עזבי. תפרשי. בשיא הכנות, החניכות ירגישו את זה ומנסיון זה אף פעם לא נגמר טוב. עדיף ככה אם את לא משקיעה בהן מה שאת יכולה כי אם לא זה ייצור הרבה סיבוכים עם הצוות ועם החניכים. קרה לחברה שלי. אל תדאגי למה שהשנייה תגיד כי זה בדיוק אמירה של כמה ימים ואז זה יפסיק ואת נפטרת ממשהו שלא אהבת לכל החיים.
ולגביי מדא אין ספק ששם את נשארת בכל מקרה לא? נשמע שאת ממש מחכה להתנדבות:)