אני חושבת שזה קטע שנשאר לי בגלל מה שחוויתי כשהייתי קטנה, אבל אני תמיד בוכה! אם זה חברים וכאלה אני תמיד מנסה להחזיק את זה כשאומרים לי דברים שפוגעים בי אבל כל החברים שלי מחשיבים אותי כבן אדם בייכן וחסר אופי, ואני בעצמי חושבת שזה נכון.. גם במשפחה הקרובה שלי יודעים שאם אני בוכה זה לא סוף העולם, למה? כי אני תמיד בוכה. זה ממש מעצבן ומבאס אותי שאני לא יכולה לשלוט בעצמי ובדמעות שלי . כשאני מנסה להתנגד לזה אני רק נהיית יותר ורודה ממה שאני בדרכ. אני נואשת לעזרה כי לא עובר יום שאני לא בוכה כי הדברים שעוברים עליי באמת פוגעים בי (ביטחון עצמי נמוך וזה..) הקטע הוא שאני גם ממש בלחץ שיהיו לי עפעפיים נפולות כי ככה זה היה אצל אמא שלי (בגלל שהיא בכתה מלא). עצות איך להפסיק את התחושה התמידית הזאת? אגב אני בת 15