10 תשובות
אולי זה יעזור לצאת לבלות עם חברים, להירשם לחוגים, אולי משהו ספורטיבי. ספורט מחזק את הגוף ואת הדימוי הנפשי, וזה יותר כיף אפילו אם זה ספורט קבוצתי. וגם אם לא ספורט - אל תתבודד עם המחשב והפייסבוק - צא לראות אנשים.
כשאתה אומר שאתה מרגיש חלש למה הכוונה - אתה נעלב בקלות? חשוב לזכור שלהיעלב זה בחירה, מי שיורד עליך לא יותר טוב ממך אלא להפך - מנסה לחזק לעצמו את הבטחון על ידי פגיעה באחרים.
עדי
אין לי חשק לראות אנשים והביטחון שלי יורד כשאני מדבר איתם וכך גם המצב רוח שלי, אני יכול לדבר עם מישהו ובאמצע השיחה להתחיל להרגיש רק עם עצמי, וחוסר הביטחון שלי מורגש לעיני הסביבה. בעבר לא הייתי ככה, תמיד הייתי עם ביטחון ואף פעם לא חששתי משום דבר, אך זה השתנה עם הזמן, אני השתניתי וכך גם לאט לאט נהייתי רגיש ועדין לא פיזית, נפשית.
ואני עדיין תוהה, מה השתנה?
אנונימי
גיל ההתבגרות זה גיל של שינויים. אתה מתחיל לתהות מי אתה ומה אתה עושה ומשווה את עצמך לאחרים כל הזמן.
זה שאין לך חשק לדבר עם אחרים - אני חושבת שזה משהו שצריך להילחם בו ולעשות את זה בכל זאת, כי להסתגר זה הכי גרוע. בגלל זה אני חושבת שחוג יכול להיות פתרון טוב כי התקשורת היא במסגרת מובנה כלשהי.
אני לא יודעת למה הביטחון העצמי שלך ירד - אבל תנסה לחשוב במה אתה כן טוב ולהתמקד בזה. אם אתה טוב בלימודים אז אולי תיתן שיעורי עזר לילדים קטנים יותר, אם אתה טוב בספורט תתחיל להתאמן, אם אתה טוב במחשבים תעזור לאנשים אחרים שמתקשים.. תמצא לך איזשהו עיסוק שאתה טוב בו.
אני לא יודעת בן כמה אתה אבל אם אתה מעל גיל 14 אולי תמצא עבודה כמסגרת שתיתן לך למה לשאוף ולהכיר אנשים.
עדי
18, לפני גיוס
אנונימי
אז כמו שציינתי, מצא לך עיסוק שיהיה לך כיף ויוציא אותך קצת מהבית ויגרום לך להיות עם אנשים. או בהתנדבות או כעבודה בשכר.. אם תצטיין במשהו אני בטוחה שגם הביטחון העצמי שלך ישתפר
עדי
מי שרוצה להתחזק מבחינה נפשית הוא צריך לדעת קודם שהוא מוכן לכך.
שאתה שווה , שקיים בך אושר, שאתה לא מוותר מהר , ממשיך את הדרך בלי לוותר, ולדעת שאף אחד לא ישבור אותך ושאתה חזק מאוד מבחינה נפשית.
שואל השאלה:
אני מניח שאוכל למצוא משהו, בכל מקרה עודדת אותי במקצת, תודה על התמיכה.
אני רק מקווה שאוכל לעמוד ב"תנאים" ולהתגבר על הבעיה שנפלה עלי.
האם ישנה דרך שבה אוכל לדבר איתך בפרטיות?
לאלישבע, איך? אני מנסה, אני נראה טוב אני מתאמן וזה משפר את המצב רוח, אך לרוב אני עם מצב רוח רע וחוסר ביטחון עצמי.
אנונימי
עם כל הכבוד לך ולבעיות שלך, סטיפס איננו פורום.
אנא הימנע מלכתוב שוב ושוב ושוב ושוב..
התייעץ עם חברים, אולי עם רופאת המשפחה, בקש עיצה והכוונה לאנשי מקצוע.
אני לא יודע אם ידך משגת או לא, אבל בכל מקרה, יש יעוץ שניתן בחינם, למשל דרך הביטוח הלאומי. אתה לא לבד.
בהצלחה בהמשך
היי אנונימי,
קראתי את מה שכתבת-
אתה אומר שעוברים עליך שינויים ואתה לא יודע למה זה קרה ומה בדיוק השתנה. אני מבינה כמה מדאיג זה לא להכיר את עצמך פתאום.. להרגיש לא בנוח עם הסביבה, כאילו חוסר הביטחון שתפס אותך מתחיל להשתלט ואין לך מושג איך לסלק אותו..
אמרת שלפעמים זה קורה לך באמצע שיחה, אז חשבתי שאולי יתאים לך לנסות לשוחח באינטרנט, בצ'ט או בפורום, ככה שזה יהיה אנונימי לגמרי ובקצב שלך.. אני חושבת שזה יכול להיות מאיים פחות, כי בבית מול המחשב אין שום עיניים בוחנות של הסביבה, אלא ביטחון וסבלנות..
אם תרצה, אולי תנסה את האתר של סה"ר. באתר יש צ'ט בשעות הלילה ואפשר לדבר עם מתנדבים כמוני שרוצים להקשיב לך וישתדלו להושיט לך יד.. תוכל לספר מה אתה מרגיש וחושב ואולי תמצא את החיזוק שעליו דיברת.

אני באמת מקווה שתבוא,
שלך
מתנדבת סה"ר
בקר באתר הבא.
קרא שם מעט.
shine