איך זה? קטע שכתבתי בעקבות משהו שקרה עם החברה הכי טובה והידיד הכי טוב...

כל כך כואב, כמו אגרוף ללב,
קרוב גם לחזה, חייל שותה קפה
חושב על החיים ועל מה שמסביב
אבל בסוף היום גם לו אין חברים
חברים אמיתיים זה רק בסרטים
לא דבר מציאותי, לא לצפות מהחיים
דברים שלא יקרו אני רק מקווה להם
משאלות שלא יתגשמו אני מייחלת להן
מקווה שיעבור לו הכאב בשקט
מקווה שיעבור וייתן לי נחת
מקווה שייתן לי שנייה אחת לבד
מייחלת שיהיה לי מישהו עכשיו
חייבת לפרוק, להכאיב עוד קצת ללב
בלי שאף אחד רואה, לא שמישהו אוהב
חייבת רק למצוא סיבות ודרכים להעלים את הכאב ועוד כמה דברים..