אמא שלי שונאת אותי. אחותי שונאת אותי. אחים שלי שונאים. היחיד שאוהב אותי זה אבא שלי. והוא בחו"ל. אני מרגישה כל כך לבד.

היי תמר אהובה,
שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה.
אל תתני לזה לעצב את אישיותך ופני לקבל עזרה וטיפול. חוששת לך, שלא תמצאי את עצמך כמוני בלופ של שנים של הרס עצמי בעקבות תחושות קשות כמו שאת מתארת . למדי להתמודד עם תחושת הבדידות הקיומית שאת חווה. ולמדי לתת תוקף לעצמך בזכות עצמך אל תגדירי את עצמך לפי תחושת הניכור.

מעבר לזה, אני בהחלט יכולה להבין את שיברון הלב שלך. תחשבי שמערכת יחסים עם אמא זה כמו מערכת יחסים עם חבר. כשצד אחד לא אוהב או אוהב פחות, לצד השני (שבמקרה הזה זאת את) נשבר הלב.
אז קודם כל אני מחבקת אותך נורא אבל אני גם רוצה להגיד לך שיש דרכים להתגבר על זה. כמו למשל, לקבל את זה. עם כמה שזה קשה.הכי חשוב תתחילי להסתמך על עצמך, כמה שאת יכולה. אני יודעת שזה המון לבקש מנערה, אבל אם את רק תרצי את תהיי מסוגלת. את רוצה להירשם לחוג? קחי עבודה באחד מהחופשים, תחסכי כסף, ותירשמי לחוג לבד. בלי עזרתה. האם זה משהו שנראה לך את תוכלי לעשות?


תמיד תדעי שרגשות יכולות להשתנות, ואם אתן לא קרובות היום אין זה אומר שאתן לא תהיו קרובות בעוד כמה שנים.
אני שולחת לך המון חיבוקים וחיזוקים. תהיי חזקה, תהיי עצמאית ותסתכלי מעבר לזה, את תראי שהכל ישתנה ברגע שתעשי את זה.

מה דעתך לפנות ליועצת בית הספר?
ואולי להיכנס לפורומים עם ילדים שחווים מה שאת חווה?


בהצלחה אהובה.

יש לך את אבא שלך
את יכולה להוציא אישורים וחעבור אליו

אל תבכי תמר נשמה