חושבים שזה בסדר לסקירה ממזגת?

שביט (2007) וחפר (2007) דנים בתופעה זו.
לדברי שביט (שם), הרבה אנשים מפספסים את האפשרות להביע את דעתם מול קהל רחב רק בגלל שסובלים מבלקאאוט ברגע עמידה מול קהל גדול. שביט טוען: " הפחד בעמידה מול קהל מתבטא גם בהיבט הפיזי- יש שמזיעים, הדופק מואץ, ולעתים הפה מתייבש". שביט (שם) גם מוסיף כי המתח לפעמים גם גורם לאנשים בלקאאוט וגמגום.
איך מתמודדים עם תופעה זו? התגברות על פחד קהל היא פעולה שולא אמורה לגזול יותר מדי זמן, והתוצאות אכן יכולות להיות חיוביות.
חפר טוען: "תכננו את זמן ההרצאה ואת קצב הדברים, התמקדו במסרים והכינו דוגמאות רלוונטיות. הציגו את הדברים בסביבה בטוחה ועשו חזרות".
שביט מסכים ומחזק שיש להכין את החומר מראש. זה מגביר את הביטחון העצמי. בנוסף, יש תכנן את ההרצאה ולבחור את משך הרצאה, קצב הדיבור, בחירת המילים ועירנות. לבסוף, שביט כותב : "לעתים מעט חיזוקים חיוביים מהסביבה יעשו פלאים".

שביט ב',2007,"אימאל'ה, קהל", מעריב
חפר ע',2007, "להפוך פיל לעכבר-איך תתכוננו למפגש מול קהל?",בלוג אישי

~~~~~~~~
זה מרגיש לי קצר מדי.. זה להגשה. מה אתם חושבים?