ממה יש לאנשים דיכאון?

מכל מיני דברים... מוות של אנשים זה הדבר הכי נפוץ

דיכאון יכול להשפיע על כל אחד. גם על אנשים שעל פניו נראה כי חייהם מושלמים. לפעמים הסיבה לדיכאון היא אירועים מצערים המובילים למצב רוח ירוד ועצבות (אבל, גירושים, מחלה, פיטורים מהעבודה, דאגות כלכליות). אך דיכאון לא נובע מסיבה אחת ויחידה, ויכולים להיות לו גורמים רבים נוספים כגון שינויים באזור במוח ששולט במצב הרוח, נטייה גנטית, מחלות שונות, נטילת תרופות ועוד.

ממלא דברים אין דבר אחד ספציפי

מהרבה דברים
נגיד
מזג אוויר
בדידות
שנאה וזה...

ים שנאה עצמית, יחס רע של משפחה/חברים כלפיהם, מצב כלכלי/חברתי גרוע, כישלונות כאלה ואחרים, פרידה מבן/ת זוג או מבן משפחה.. יש המון המון סיבות.

מהרבה דברים כמו חוסר ביטחון וכדומה מקווה שלך לא יהיה דיכאון

שואל השאלה:
הרבה אנשים פה בדיכאון...
חוץ מבית הספר, איזה עוד דיכאון יכול להיות לי כבר

בתכלס דיכאון הוא תוצאה של עכזבה. המחשבה של מה היה יכול להיות אבל אין... המקור של עכזבה זה תקווה... ותקווה נובעת משמחה. מדהים איך שהכל מחובר.

אם ילד אוהב לשחק כדורגל עם אבא שלו
הוא שמח
ומקבל תקווה שאבא ישחק איתו שוב
אם האבא עושה תאונה ולא יכול לשחק יותר
הילד יתעכזב. כי הוא לא יוכל יותר לשחק עם אבא שלו כפי שהיה לו תקווה שיקרה... אם האבא היה מודיע מראש שהוא לא ישחק איתו יותר... התאונה הייתה פחות מדכאת... אבל הייתה ממאיטה מהשמחה מההתחלה ואולי אפילו עלולה לגרום לדיכאון כי הילד יחשוב "לו רק אבא היה מסכים לעוד"

עוד מניע לדיכאון... זה חרטה. המחשבה שאם היית פועל אחרת... זה היה משנה משהו והיית יותר שמח. הכל מגיע לשמחה בסופו של דבר... דיכאון זה הבאה מפספוס של שמחה. והיא מהולה בעצב.

דוגמא לחרטה שיצא לי לראות:
חרטה של ילד שסירב לחבק את אבא שלו כי ראה בו כמובן מאליו... ואז אבא שלו נהרג... הדיכאון שהיה לו אחר כך נבע מחוסר האפשרות להיזכר בחיבוק כזיכרון אחרון... וזה רק בגלל שהוא מנע אותו. חרטה זה דבר כואב.

געגוע יכול לגרום לדיכאון. אפשר להפחית אותו ביצירת כמה שיותר זכרונות טובים על מנת למנוע חרטה אחר כך. במקום לחשוב "מה היינו יכולים לעשות" תעשו את זה. אל תבזבזו זמן. אין עדיין תרופה לחיי נצח. תספיקו כמה שיותר! אל תקחו דברים כמובו מאליו! לקחת דברים כמובן מאליו רק מוסיף לחיים שיעמום וסבל!

תחשבו על העתיד... תחשבו על ההורים שלכם! הם לא יחיו לנצח! והם לא יהיו צעירים לנצח! תספיקו כמה שיותר! ביום שהם ימותו אתם רוצים להישבר ורק לחשוב על מה שלא הספקתם?! או על מה שהספקתם?! הא?

תחשבו על המשפחה.

תחשבו על החברים.

תחשבו על אהבה.

תחשבו על מה שנותן *לכם* אושר.

ותפסיקו להיות מדוכאים. דיכאון הוא הסחת דעת! זה עצב שמהול ב"מה היה יכול להיות אם" במקום לבכות בגלל מה שהיה יכול להיות... תספיקו כמה שיותר! במקום להעביר זמן בבכי תעבירו זמן בהנאה עם מי שאפשר... תהיו מאושרים...

ואל תהיו כמוני... אני סתם חכמולוג שיודע עובדות אבל אני בעצמי... לא מאושר.

תעשו כמו שאני אומר לא כמו שאני עושה... אני לא דוגמא...

דיכאון בא מהמילה דיכוי. כשמורידים למישהו את היכולת האישית שלו להגן על עצמו עד שהוא נהיה מדוכא