יש לי חבר ערבי גדול ממני בארבע וחצי שנים ואנחנו ביחד כבר שנה ומשהו ואף אחד לא יודע על זה עדיין, אני צריכה להתבייש בו?

אני הייתי מתביישת

את לא חייבת להגיד לאף אחד זה החיים שלך.

ערבים הם מחזרים מעולים, ויודעים לגרום לבנות להתאהב בהן..
אבל יש כלכך הרבה מקרים שהערבים התנכלו ופגעו אחרכך בחברות היהודיות שלהם.
וכולן אמרו, הוא שונה, הוא בחיים לא ייפגע בי...

אל תקשיבי להם, זה בסדר גמור

מילה שלי את לא רוצה להגרר לזה

בלי קשר לזה שהוא ערבי
, לדעתי ההפרש די גדול מידי...
בת כמה את ובן כמה הוא?

שואל השאלה:
אני 18 והוא 22 ואנחנו שנה ביחד

לא כדאי לך כי שיגיע הזמן שתרצי ילדים את חושבת שהוא יהיה האבא תחשבי להמשך...

העניין הוא למה שתיהי גאה?

המשפחה שלך תדע מזה הרי תנתק איתך קשר. את בעצמך הבנת שלא כדאי לספר - למה שתרצי את זה?

אם את מרגישה בטוחה בו אז זה בסדר לגמרי.
אל תקשיבי לכל האלה ששופטים.
זה כולה דת.
כולנו בסופו של דבר בני אדם ואף אחד לא בוחר במי להתאהב .
ההפרש לדעתי בסדר.
תיהי גאה בזה שהוא חבר שלך, בזוגיות חייבים להיות גאים בבני זוג שלנו

זה אימרה תמימה. זה לא "כולה דת" . יש לזה משמעות והשלכות.

לא

כל מי שמתנגד לתשובה שלי אז שיגיד לי מה יהיה כשההורים שלה יתרחקו ממנה.
כל המשפחה גם.
חברים.
ואם יש לה חשיבות לזהות שלה אז גם מזה תתרחק.

אם תעשי רק מה שאחרים אומרים אז בסוף תרצי אותם אבל לא תרצי את עצמך
הם יהיו מאושרים מזה שאת כזאת אבל את תהיי מדוכאת
תני ללב שלך להוביל אותך, בהצלחה

או שהיא תיהיה מאושרת וגם אחרים.

מה שאת חושבת לנכון .. אם את מרגישה בטוחה לכי על זה רק תפתחי אלף עיניים ולא רק איתו על כל גבר אפשרי שתצאי איתו .. בלי קשר לזה שהוא ערבי או לא

תעזבי אותו החברה תתרחק ממך וגם זה אסור מהתורה לשמור על עמיש עוון חמור התבוללות.

אם הוא אוהב אותל שהוא יתגייר/ אם הוא לא מוכן המינימון זה שהוא יבוא לגור בעיר-/ יישוב שזה לא שלו- בחיים אל תסכימי לבוא אליהם לכפר הערבי ואל תסכימי שהוא יגיד לך להתעטף בשביל המשפחה שלו וכאלה...
אני במחשבה של לזרוק- אבל ידוע לי שזה לא קל אבל דבר אחד את לא מתפשרת את לא מאבדת את הזהות היהודית שלך עבורו ואת לא מאבדת את המגורים שלך ולא עוברת לגור איתו בכפר ערבי- תהפכי לחילונית תאכלי חלב ובשר אפילו בשר חזיר ולא כשר אין בעיה- יהדות את לא מוותרת ולא מוותרת על המגורים גם אם ההורים שלך זורקים אותך מהבית את לא עוברת לכפר שלו! תשכירי איתו דירה בעיר רגילה אבל לגור בכפר/ להתאסלם זה הגבול שמשם את נכנסת לעולם חדש שעלול מאוד להיות מסוכן וקטלני...

גם אם הוא יבוא לגור בישוב - לא.. אין צורך לסבך את החיים ככה.

בתאכלס אדןנ-יס אתה צודק המשפחה שלו תגיע לבקר אותו וזה עדיין בעייתי כי זה מוקד לסכסוך אבל או שהם יקבלו אותה או שהוא יתנתק מהמשפחה שלו וכל אחד מהדברים קשים לביצוע אבל זה לא שהיא תבין על פי היגיון כי מעורב כאן רגש אבל לפחות את המינימום שאמרתי שתעשה להגנתה המינימלית כי להשתחרר מהמצב הזה גם ככה זה סיוט אז אם היא לא תעשה לעצמה לפחות כמה פתח בריחה שהצעתי אם היא תרצה לצאת היציאה שלה תהיה בריחה מהגהינום ...

יש את האופציה היותר פשוטה ויותר הגיונית. להתנתק מכל זה, למחוק את המספר שלו. להתרכז בחיים אחרים. אפילו להחליף פלאפון אם היא רוצה. אופציות יש. ובשפע.

הגיונית כן פחות מעשית לבחורה מאוהבת מעל הראש במשך שנה....
אם היא הייתה שבוע- שבועיים- חודש איתו יופי ההגיון היה אולי עובד אם היא מאוהבת בו אחרי שנה ולא רואה בו פגמים וממשיכה לחשןב שהוא גבר מושלם קצת יהיה לה קשה להתנתק מהרגש

ראיתי כבר מקרים של שנה וגם יותר שמנתקים את הקשר מהר כשמבינים בדיוק מה הסיטואציה. הכל תלוי בכמה היא תפנים את זה ומהר עם עצמה.

שמע לא כתבתי הודעה כמו שלך כי הסיכוי שהיא תגיד כן המפקד ותרוץ לעשות את זה מבלי מאבק פנימי קלוש- אבל הפתרון שהצעתי הוא מאוד גמיש עבורה... אבל אם היא בחורה חזקה ללא ספק ההצעה שלך הכי טובה... אבל שלי היא מותאמת לכלל הבנות- גם הפחדניות וגם האמיצות

לתת את ההצעה שהכי מתאים לפחדניות יגרום לצאת מנקודת הנחה שאין אף אמיצות בכלל או שהפחדניות לא יכולות להפוך להיות אמיצות.

אחי אני לא יוצא מנקודת הנחה כזו אני יוצא מנקודת הנחה שהיא רגילה רוב הבנות הרגילות ללא קשר לפחדניות או לא יהיה להן קשה לעזוב הכל וללכת, אבל לדרןש את מה שדרשתי הרבה יותר קל..( ייתכן שהוא גם ייצא מהכלים ואולי ידפוק להן מכות לאחר הבקשה ואז הן יקבלו ממנו את השוק שצריך ובינו תפנים האמיתיות יברחו בזמן הנכון ולא לאחר חתונה בכפר...)

אני נותן את העצה הכי אופטימלית למצב הזה. כשהמצבים האלה מתקרבים מניסיון שלי זה עזר לכמה בנות לסגת לפני שזה מחמיר. ובמצב הכי טוב הם מבינות לבד וישר עושות מה שצריך לעשות.

^ זאת המציאות, הרוב לא כל כך מקבלים בזוגיות כזאת.