אני לא מאמינה על עצמי

תהני מהאוכל בלאט

שואל השאלה:
אי אפשר להנות מהאוכל עם כל הקלוריות
וזה הדבר היחידי שאני חושבת עליו

" וגם אכלתי ארוחת צהריים היום אז בכלל"
למה את מדלגת על ארוחות?

קורה,מחר תאכלי בריא יותר

הגזמת ממש

אני מבינה אותך, אבל תביני שאת מגזימה זה כבר אובססיבי

הלוואי עליי
אני דפקתי במבה ,שוקולד פעמים ארוחת בוקר קליק וארוחת צהריים

אני עייפה רצח אז התשובה שלי קצת עילגת אבל היי כדי לרזות אין צורך לדלג על ארוחות, ובטח שלא להקיא.
אני יודעת שאכלת הרבה, אבל קורה, מחר תנסי שוב, אל תלקי את עצמך.
ובאמת שלרזות בדרך של דילוג על ארוחות והקאות זה רעיון גרוע לגוף ולנפש. הדרך היחידה שעובדת לטווח הארוך זה לאכול מסודר ויחסית בריא, בלי הרעבות ושטויות.

"בבוקר אכלתי עוגייה ולא יכולתי להקיא כלום"
את הורסת לעצמך את הוושת השיניים ובכללי את הקיבה כשאת מכריחה את עצמך להקיא.
זה לא נורמלי!
עם את רוצה להישאר רזה
אז תתאמני ותצאי לריצות
אבל אל תדלגי על ארוחות ואל פאקינג תכריחי את עצמך להקיא!

אם את רוצה לרזות תעשי ספורט ותשלבי את זה עם תזונה ירוקה וחלבונים וחמימות מלאות כמו פסטות

תשימי לך מטרה מול העיניים
לדוגמא אם יש לך אירוע בקרוב או יש גבר שבא לך להרזות בשבילו(מפגר מאוד ולא צריך להיות! ככה אבל זה עוזר)

בקיצור מטרה מול העיניים יעזור לך להתרכז יותר בדיאטה וכתהיה לך אפשרות לאכול איזה סופגניה ישר תחשבי על זה וזה ירד לך מהראש

זה מזכיר לי אותי כשאני מתפתה לאכול יותר מ3 משולשי פיצה
צ'ילקס,מותר לך לזלול לפעמים! לא יקרה כלום!
ובאותו נושא, מה כבר יש סופגניות?!

תהני מהאוכל כל עוד את חייה.

כפרה אני אוכלת את מה שתיארת פה בערך כל יום, ואפילו יותר
הכל טוב תהני מהאוכל

אני חושבת שיש לך שנאה עצמית קצת ואת לא בדיוק אוהבת את עצמך ורוצה להיות רזה

אוקי תיקון טעות, את רוצה להרזות אבל חסרה לך שליטה עצמית במה שאת אוכלת

היי מהממת! אני ממש ממש מבינה אותך ואת הקושי שלך אחרי מה שקרה. הגיוני שקשה לך עם זה. אני גם הייתי במקום דומה של התקפי אכילה ואצלי היו גם הרעבות וכאילו אבל אני ממש מנסה לצאת מזה ותאמיני לי שזה שווה את זה. על תלקי את עצמך על מה שקרה כי אחרת יהיה לך קשה יותר לקום מזה ולהמשיך הלאה וזה יכול ליגרום למצב שתחשבי כזה "טוב יאלה גם ככה לא הצלחתי ואני כישלון (חס וחלילה) אז לא אכפת לי כבר לאכול עוד שטויות מחר" או משהו בסגנון כי כשאנחנו לא סולחים לעצמינו זה סוג של מזמין לעוד דברים רעים. כי אם כבר עשיתי את זה אז יאלה בואו נמשיך. או שלהיפך זה יגרום לתגובה קיצונית לצד השני כדי לכפות על זה שזה לא פחות גרוע. אז עם כל הקושי תנסי לסלוח לעצמך. כי זה קורה. לי הייתה הפרעת אכילה המון זמן ולפעמים זה היה מגיע למצב שהייתי פשוט דוחפת בכוח כמויות של אוכל לא בריא ואחרי זה רוצההלהעלם בערך ומרגישה כל כך אשמה וזה גרם לי להמשיך לאכול ץ. אז תנשמי עמוק ותגידי לעצמך שאת צריכה להמשיך כי זה הדבר הנכון. כשאני סלחתי לעצמי זה עזר לי להתגבר על לעשות דברים ממש לא טובים וגםר לי להרגי שטוב יותר.ותקישיב באמצ שקורה שלפעמים מגיעים למצבים כאילו. אני אין ספור פעמים אכלתי כמויות מטורפות של עוגה ושל ממתקים וחטיפים ברגע אחד ומלא דברים בסגנון. אני זוכרת שפעם אחת אחרי שאכלתי כל היום שטויות, לקחתי את העוגות שיש האילו שזה שורה של עוגה ואכלתי את כולה בערך לבד ממש מהר. ממש רציתי להקיא אחרי זה אבל לא הרשתי לעצמי כי זה ממש לא בריא ואני לא רוצה להתדרדר. זה באמת קורה וזה הגיוני. אצלי זה היה קורה כי פשוט הייתי מתה מרעב רוב הזמן עד שזה היה חייב להתפרץ בדרך מסויימת של התקפי אכילה. הייתי מדלגת חופשי על ארוחות מתה מרעב ושותה מים במקום לאכות וכל מיני דברים בסגנון ובגלל זה הייתי מגיעה למצבים האילו. אז תראי אם גם את ככה או משהי בסגנון כי אין סיכוי שזה יקרה כשאת אוכלת טוב ומאוזן. הגוף כשהוא במצוקה הוא גורם לנו לעשות דברים כאילו ואם את נותנת לו את מה שהוא צריך זה לא יקרה. צריך לאכול מאוזן. תנסי ללכת לדיאטנית שתעזור לך עם זה. זה ממש יכול להציל.
ועכשיו הכי הכי חשוב- זה לא קורה לך סתם. זה משהו נפשי שגורם לך להגיע למצב הזה כמו שזה אצלי. אם הבנתי נכון לפי השאלה, את גם מקיאה נכון? כל ההתנהגויות הלא בריאות האילוממול האוכל מגיעות ממצוקה כלשהו ומשהו שאת מנסה למלא. לכן ממש חשוב שתעבדי על זה. אי אפשר לאכול כמו שצריך ומאוזן כשיש דברים נפשיים שמפריעים לזה לקרות ודוחפים אותך כל פעעם בחזרה להתנהגויות האילו. ברור שתנסי כמה דאת כולה לשפר את המצב שלך מבחינה פיזית ומבחינת אכילה, אבל את חייבת גם משהו בקטע הנפשי. אולי עזרה מקצועית, פסיכולגית דיאטנית משהו כזה. ממש יכול לעזור! אם את בבצפר כדאי לך לפנות ליועצת או משהו כזה ולהגיד לה על ולראות מה אפשר לעשות ואם את לא בבצפר אז תנסי לפנות למישהו שיכול לעזור או אפילו תחפשי לעצמך משהו מתאים. תנסי גם לבד לנסות להבין ולנתח למה זה קורה ומה מוביל לזה וככה יהיה לך קל יותר להתגבר על זה ותהבין מה קורה איתך. אני המון פעמים ניתחתי סיטואציות עם האוכל והבמתי מאיפה הן נובעות וככה יכולתי לדעת איפה לעזור לעצמי. אז תדאגי לעצמך גם בפאן הנפשי כי הוא הכי חשוב ואי אפשר לאת מזה בלי להתייחס לחלק הזה. ממש רציתי לעשות את ההודעה אנונימית, אבל אני משאירה את זה ככה כדי שתוכלי לפנות אלי אם את צריכה. נשמ שאנחנו עוברות דברין דומיםואני חושבת אוכל לעזור ולתת כלים אז את ממש מוזמנת לדבר איתי! המון בהצלחה אוהבת 3>