אמא שלי אמרה לי: "הלוואי ותהיי רבע ממנה, כפוית טובה שאוהבת רק את עצמך צר לי להגיד לך את זה אבל זאת המציאות"

*ממנה, הכוונה לאחותי הקטנה.
(במילים האלה, כתבתי את זה שנייה אחרי שהיא אמרה לי)
ואני ממש נפגעתי
היא לא אמא רעה, היא בדרכ מאוד דואגת שאני בסדר והיא תמיד אומרת שאני הילדה האהובה עליה.
אבל המשפט הזה ממש פגע בי,
מה אני אמורה לעשות ? איך אני יכולה לשכוח ? מה אתם חושבים על מה שהיא אמרה לי.