אני בת 19. ונמאס לי מהמצב כל כך.

אני מעולם לא חוויתי אהבה, לא היה לי בן זוג, לא התנשקתי ולא חוויתי את זה. אני כבר מרגישה שאני יותר צריכה את זה מצריכה את זה. עובר עלי אלף חרא ואני רוצה מישהו שיחבק אותי, יאהב אותי, ויגיד לי שיהיה בסדר, אני מכירה המון בנים ושום דבר כזה לא קורה, החלטתי לנסות בעצמי ולהתחיל עם בנים ואני מקבלת דחיות ודחיות וזה גורם לי להרגיש מכוערת, ולא רצויה ודחויה. ואני ממש מרגישה צורך לאהבה, כמות החברים שלי גם מעטה מאוד ואני מרגישה בודדה מאוד. יש לי פטור רפואי מהצבא ולימודים הם כרגע לא אופציה, ובעבודה זה בדיוק המצב שציינתי קודם לכן....( אני עובדת)
בבקשה תעזרו לי. אני מרגישה אבודה, עצובה ובודדה וזקוקה ונואשת לאהבה, ואני גם מרגישה גרועה ומכוערת כאילו שזה לא מגיע לי. איך להתמודד? ממש עצוב לי. אני מחפחדת גם מהרעמים אז בא לי בכלל לבכות ולחבק מישהו