אני בת 16 וזה נראה כאילו לא הולך להיות לי חבר כל התיכון...

סיבה ראשונה אין לי זמן , אני ילדה חרשנית ויש לי מגמה קשה , וגם בסופשים אני לומדת , בצהרים לומדת ויש לי בנוסף 2 חוגים. אין בי משהו רע אני נחשבת חכמה ספורטאית אומרים עלי שאני יפה, והאופי שלי הוא טוב. אבל אין לי הרבה חברים בגלל הזמן, אני לא מהבנות הכי אופנתיות שהכל בשבילהן זה אינסט וקניון, הביטחון העצמי שלי לא בשמיים , ובשנה האחרונה 3 החברות שלי עברו בית ספר ועכשיו נשארתי כזה קצת בודדה וכזה אין לי את המקום שלי וזה יותר כזה סבבה עם כולם, אז כולם במסיבות יוצאים מבלים ואני לא.
אז כאילו אין לי הזדמנויות להכיר בנים, גם אני לא חושבת שיש בנים שיכולים להכיל אותי כי גם בגלל שהם צריכים להבין אותי שאני לא הכי פנוייה , גם שהוא באמת יאהב אותי יגרום לי להרגיש שלמה עם עצמי ובגדול יכיל אותי ושאני אהב אותו, זה נראה כמו משהו שבחיים לא יקרה , לפחות לא בתקופה של התיכון.
זה קצת מבאס כי יש בי את המקום הזה שאני מרגישה שאני צריכה חבר ומישהו שיתמוך בי ויראה לי שהוא אוהב אותי כי זה באמת חסר לי , ושאני אכל לבכות עליו ושהוא יהיה שם בשבילי ושכן נמצא את הזמן לראות סרט ושהוא כזה יתגאה בי ויכיר אותי לחברים שלו.

אבל איך אני אמצא מישהו אם אין לי ממש חבורה בבית ספר ואני לא יוצאת מהכיתה כי אין לי עם מי לצאת , וגם לא הכי פעילה באינסט אז גם להכיר בנים של שכבות י"א, י"ב לא אפשרי למרות שהם נראים הרבה יותר שווים מאלו שבשכבה שלי , שמרגיש שהם עדיין ילדותיים ולא מספיק נותנים את ההרגשה של אני בטוחה לידם.