אני יודעת שנגיד אם יקרה משהו למישהו מהמשפחה שלי נגיד הוא יתעלף או יקבל מכה אני לא אתרגש גם

אני זוכרת כשהייתי קטנה שיחקתי בגומי עם חברות ואני הייתי מהאלה שעומדות בגומי באותו רגע ומישהי רצה אליי ואמרה לי שאחותי התעלפה והתגובה שלי הייתה שמחה כי אני לא יעמוד בגומי פחות דאגתי לה ואני לא יודעת למה גם אם קורה משהו למישהו אני מסוגלת פשוט להמשיך לעשות משאני עושה בלי להתרגש יותר מדי נגיד בבסיס שלי משהי התעלפה וכולם פשוט קמו ועזרו לה ואני פשוט המשכתי בשלי כן היה לי אכפת אבל לא יודעת לא מספיק אכפת וזה לא שאני לא רגישה ואימפתית אני הכי אמפתית בעולם פעם שחכתי לתת טיפ למישהו וזה אכל אותי שבוע וגם פעם ראיתי ציפור פצועה ולא יכולתי לעזור לה אז ביכיתי איזה חודש כי לא עשיתי כלום . אני תמיד חושבת על מה אנשים מרגישים כשאני מדברת איתם ומשתדלת להתחשב ברגשות שלהם אבל בקטעים כאלה אני לא יודעת למה אני מגיבה ככה