נמאס לי מהחיים.. פעם הייתי ילדה שמחה עד שנכנסתי לדיכאון, אני כבר ברוך ה אחרי הדיכאון אבל המצבי רוח שלי עדיין הפכפכים..

הייתי בדיכאון שנתיים בערך ובתקופה הזאת הרחקתי את כל החברים שהיו לי ונהפכתי לידה עצבנית ומעצבנת ועכשיו אין לי פשוט כלום בחיים.. אני לא אוהבת את המשפחה שלי, אין לי מוטיבציה ללימודים ופשוט אין לי חשק לחיות, כל יום בבית ספר זה סבל אחד גדול. אני לא עומדת להתאבד או משהו אני רק רוצה קצת תקווה.. קצת אופטימיות. כרגע אני כולי חסרת תקווה וכוח להרים את עצמי. עזרה?