למה החיים לא הוגנים למה?

סבא וסבתא שלי בני דודים, מכאן הכל מתחיל..
סבתא שלי קצת חולה במחלת עצבים, לצערי זה עבר לשתיים מהבנות שלה ואחת מהן היא אמא שלי.
ואיך אפשר לחתן מישהי עם בעיות עצבים ומניה דפרסיה מי יקבל אותה? אה כן אפשר הם אמרו, חיתנו אותה עם עוד מישהו עם בעיות עצבים כי הרי ככה הם יסתדרו לא? יש ביניהם דבר משותף. תכירו זה האבא.
ומי חשב על הילדים שיוולדו להם? מי חשב על הילדים שיסבלו הורים כאלה? אף אחד!
ולא רק זה, האבא הדפוק איבד את כל הכסף שלנו ושל סבא שלי שהיה מליונר וברח מארץ.
סבא שלי שעוד היה השפוי היחיד שבאמת אהבתי אותו, נפטר זכרונו לברכה.
עם מי נשארתי? עם סבתא, אמא ודודה עם בעיות עצבים בבית אחד משותף שאיכשהו מקבלות טיפול מסויים לבד בבית עם כדורים (שלא באמת עוזר) במקום להשאר במקום שבאמת יטפל בהם.
ומי נשאר לסבול אותם? מי חי איתם ועם הבעיות עצבים שלהם? בעיות השמיעה שלהם? הצעקות והקללות שלהם כל יום?
אני.
למה לעזאזל החיים לא הוגנים למה?