אחותי הגדולה ( 29) אמרה לי שאני צריכה להפסיק עם מתוקים כי אני "השמנתי" נפגעתי כל כך כמו ילדה קטנה איך פחות להפגע?

הקטע הוא שאני לא אוכלת מתוקים בכלל! אין בבית!( היא לא גרה איתנו) היא רואה הסטוריה שלי לפעמים פיצות וזה ביציאות עם חברים אז אולי בגלל זה היא חושבת אמא שלי ואחי אמרו שלא שמנתי ישר אבל אני יודעת שהיא יחידה שאומרת אמת.
בדיוק התחלתי ספורט כדי להרזות ובבום היא הרסה לי את כל המוטיבציה אני שומרת את עצמי לא יכולה להסתכל על עצמי במראה מרוב שאני מכוערת כל כך עם גוף מגעיל. זה לא פעם ראשונה שהיא אומרת לי משו בסיגנון ואני יודעת שהיא רוצה בטובתי אבל זה כל כך כל כך פוגע כאילו בחייאת דינק הדיור התחלתי ספורט למה למה טוב ההערות האלה? באלי לבכות שונאת את עצמי