54 תשובות
אוכל משמין לידי בכוונה
(הייתי בהפרעת אכילה)
כשבמטבח יש לך לפחות 13 מקומות מסתור להחביא בהם חטיפים ומתוקים שאתה לא רוצה שאף אחד יגע בהם.
'אני לא רעבה'
המשפט המפורסם
היה לי
שתמיד כשחברה רעבה בבית ספר את נותנת לה
כשהמורה מחמיאה לך שרזית ואומרת לך להמשיך ככה ואת כזה אם היית יודעת את האמת לא היית אומרת את זה
אנונימית
שאין אוכל טעים במקרר כי אכלת את הכל
אנונימית
שואל השאלה:
אומייגאד ככ אני עושה את זה תמיד!^
אנונימית
שואל השאלה:
יש כמה סוגים של הפרעות אכילה לא רק אנורקסיה -_-
אנונימית
לתת את האוכל בבית ספר לחבר
לזרוק לפח את האוכל או לזרוק מהחלון
שואל השאלה:
לקחת אוכל לחדר ובמקום לאכול לשים בשקיות ולהחביא בכל מקום בערך
אנונימית
שואל השאלה:
אוי וכשאומרים לך שרזית ממש וכאלה ואת כולך תמימה ואומרת תודה אבל בראש חושבת על כל מה שאת עשית ועדיין עושה בשביל זה
אנונימית
לא הבנתי מה מצחיק
מה אתם עושים מדבר כזה צחוק
אנונימית
כשההפרעות אכילה עזרו לך לקבל 100 בתיאטרון (קרה)
כשחברה סופר רזה שלך מתלוננת שהיא השמינה ואת פשוט מרגישה כמו היפופוטם
כשאת מוצאת סנדוויצים בני כמה חודשים במקומות מוזרים בחדר
לשתות מלא אלכוהול על בטן ריקה... לא נגמר טוב
אמבטיית קרח בשביל לכפות על עצמך היפותרמייה (כלכך טיפשי אלוהים)
כשעובר עלייך משבר וההפרעת אכילה כזה come to mama
בקולנוע לזרוק בלחץ תוך כדי הסרט פופקורן מתחת לכיסא שלך בתקווה שאמא לא תשים לב ולא לזכור כלום מהסרט כי זה פשוט כל מה שעשית במשך שעתיים
כשהמברשת שיניים לא עובדת והמקל של הקרטיב נראה פתאום כמו אחלה אופצייה ( aka צ'ופסטיק, עיפרון, מברשת איפור, אטב אוזניים, כל דבר )
כשבדיוק סיימת בולמוס רצחני ופתאום יש הפסקת מים בכל המושב אז אי אפשר להקיא
לטעות בחישוב קלוריות, לחשוב שהיה לך בולמוס, לקלוט שטעית ולהבין שהגעת לרמה חדשה של פתטיות
חחח לא יודעת עד כמה זה מצחיק אבל זה יותר הומור שחןר(?)
להתענג על כוס קרח, מספק ומשביע לחצי מהיום, כוס עם קרח וגם מים זה כבר למלכים
אנונימי
שואל השאלה:
Ride or die chick
הוצאת לי את המילים מהפה אמאלה.
אני שונאת כשאני טועה בחישוב של הקלוריות ואז מסתבר שזה יותר ממה שחשבתי
אנונימית
מסטיקים כלכך או ללכת עם חולצות ארוכות / פולאוברים
כשלא אכלת יומיים והצלעות בולטות אז את שמה בכוונה חולצה צמודה ומתמתחת
אנונימית
שואלת השאלה מקווה שתצאי מהחרא הזה מהר 3> הייתי מטופלת אבל בתקופה האחרונה שוב קצת חזר לי.. אבל מה נשאר כבר לעשות עדיף לצחוק על זה קצת מאשר לבכות לא?
What the hell
אני הייתי חותכת מלפפון אחד לאיזה 50 פרוסות דקות שמה במי לימון אוכלת עם קיסם וחיה על זה אלוהים שישמור איך הזכרת לי זוועה חחח
את יודעת שכשאת מגדירה הפרעות אכילה זה יכול להיות גם לצד השני של השמנים ולא רק רזים מידיי..

דברים שרק אנחנו נבין? אממ נניח שאתה מאוד רוצה להחלים אבל אף פעם לא מצליח...
למה שלא? זה לא בשליטתנו זה שנבכה על זה לא יעזור זה רק יכניס ליותר דיכאון
הערות של אנשים זה כמו חץ בלב . רזית מאוד וכו'. ואין לך מה להגיד כי זה סוד
הפרעות אכילה זה דבר ככ קשה וזה לא נושא לצחוק אבל אמלה כמה שאני מזדהה עם חלק מהדברים שאמרו פה


לקנא בבנות שאומרות "ואו אני כל כך רעבה לא אכלתי מאתמול"
ולירוק חלקים מהאוכל למפית בארוחות משפחתיות כדי שיחשבו שאת אוכלת
שאתה מחשב את הקלוריות של מה שאכלת במהלך היום ומעגל את הערך הקלורי של כל אחד למעלה בהגזמה "רק ליתר ביטחון".
שאתה משקר להורים שאכלת למרות שאתה מורעב ולא אכלת כלום מהבוקר.
שמלפפון עם מלח הופך להיות מנת גורמה.
שאתה יוצא עם חברים ומזמינים מנה משותפת (נגיד פיצה או קינוח) ואתה ממשיך להתעסק במשהו כמו לשתות, לשחק עם המזלג או לדבר כדי שהם לא ישימו לב שאתה בקושי אוכל מזה.
שכולם מדברים על לצאת לאכול ועל המאכלים האהובים עליהם, ואתה זורם איתם "שאוכל זה החיים וממש בא לך המבורגר" למרות שאתה יודע שלא תעז לגעת בזה.
שתעשה מלא ספורט או תדלג על ארוחה בתירוץ ש"הפיצוי" יגיע באכילה של משהו שאתה אוהב, ואז גם עליו אתה מוותר בסופו של דבר "כי חבל להרוס את מה שעבדת בשבילו".
שהגעת למצב שאתה כבר יודע מה השינוי במשקל שלך בכל שעה ביום.
יש לי עוד מלא חח. זה נוראי ממש אבל אני ממש מנסה לצאת מזה. מקווה שכל אלה שסובלים מהפרעות אכילה יצליחו לצאת מזה 3>
אנונימית
"אני לא רעב יש לי בחילה" היה ה-משפט שלי
אנונימי
שואל השאלה:
לא התכוונתי בקטע של לצחוק על זה יותר להזדהות כאילו
אנונימית
באיזה שהוא מקום שאני ממש מתביישת בו הלוואי שהייתה לי הפרעת אכילה... אולי אז כל האלה במשפחה שלי שאומרים לי להרזות היו סותמים ת'פה ומתחרטים על כל מה שהם אמרו
*אני בת*
אנונימי
איך זה שלכולם בסטיפס יש הפרעות אכילה
שמעו הייתי שמן רצח והתבכיינתי כמו כולכם, אמרתי שיש לי הפרעות אכילה בלי שאובחנתי וכל החרא הזה, הפסקתי להתבכיין והתחלתי להתאמן והפסקתי לאכול חרא ורזיתי והתנפחתי. אתם עושים רע רק לעצמכם
אני באמת בא לעזור
חיה על מסטיקים חצי מהיום
אנונימית
אם אתה רוצה בעיות אכילה = אין לך בעיות אכילה
שאת זורקת אוכל מהחלון או שההורים הזמינו פיצה אז במקום לאכול איתם את הולכת לחדר לועסת ויורקת את זה למפית וזורקת לפח כדאי שיחשבו שאכלת,תמיד קר,תמיד שאת שומעת שהולך להיות אירוע שכולל אוכל את נכנסת לפאניקה וכל גרם שאת יורדת את מאושרת רצחח כאילו קיבלת 100 במבחן אפילו שאת בתת משקל חמור
אנונימית
עכשיו תורי:
פעם הייתה לי תקופה שבכל פעם שמצאתי ממתקים הייתי כל כך משתוקקת לאכול אותם שהייתי חייבת לשמור אותם לבולמוס הבא, הגעתי למצב שהמגירה של המיטה שלי מלאה ב500 ממתקים וחטיפים שלא היה לי אומץ לגעת בהם. הייתי בטוחה שאני היחידה שעושה את זה עד שראיתי סקינס, כשראיתי את הסצנה שקסי חוזרת הביתה שבורת לב הולכת למיטה שלה פותחת את המגירה ופשוט רואים שם ים של ממתקים וחטיפים, היא החזיקה חטיף שוקולד והתלבטה אם לאכול אותו או לא. באותו הרגע התפוצץ לי המוח כי באמת שראיתי את עצמי שם.

ועוד משהו שאני בטוחה שמלא יזדהו איתו: "כשאני עצובה אני אוכלת, אני עצובה בגלל שאכלתי."

כשאת כל כך עצבנית על כל הבולמוסים עד שאת מחכה שכולם ישנו ופשוט זורקת כל אוכל שאת יודעת שתמשיכי לבלוס אותו לא משנה כמה פעמים תגידי "אני לא נוגעת בזה יותר". אם לומר את האמת, זה כואב לי לזרוק אוכל כי זה עולה כסף, אבל.. אני חייבת לפעמים.

כשאת בתקופת בולמוסים ואת אומרת כל יום "מחר מחר" אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שזה בולשיט ושמחר גם תבלסי.

שאת נשארת ערה עד מאוחר בלילה בכוח בשביל שמחר תקומי מאוחר ואז מבחינת השעות של האוכל זה יסתדר ויהיה לך קל יותר לאכול פחות.

ואני לא יודעת אם זה רק אני- אבל אני עצבנית מאוד אם מעירים אותי (הרעש שמגיע מהסלון) לפני 3 בצהריים כי יותר שעות שאני ערה=יותר שעות שאני רעבה.

שאת סוגדת למי שהמציא את הקולה ואת שוובס בלי סוכר, מיצים בלי קלוריות הם החברים הכי טובים שלי
פפסי מקס וזירו (גם ויתור על בירה קשה)
אהה ושכחתי את הדבר הכי מעצבן:
אני לא יודעת אם זו רק אני (כי אם כן פדיחה, אני פשוט בן אדם קצת חרא..) אבל בכל פעם שנוגעים לי באוכל אני מתחרפנת. פעם צרחתי על אח שלי בטירוף רק כי הוא אכל לי את היוגורט 40 קלוריות. כששותים לי את המיצים, כשאוכלים לי את הפריכיות זה גם מאוד מכעיס. בכל פעם שאני קונה אוכל דיאטטי חדש אני צריכה להגיד לאחים שלי שלא יגעו בו וזה מעצבן. אני לא מבינה בכלל מה יש להם לחפש בו, יש לכם לחם, למה שתאכלו לי את הפריכיות. כאילו באמת, זה כל כך מכעיס. אחר כך אני נתקעת בלי אוכל.
כאילו אני הייתי מתה לאכול לחם במקום המפריכיות המגעילות האלה
שואל השאלה:
פיטר פן אמאלה כמה שאני מזדהה
וגם שאת מוותרת על כל המאכלים המשמינים שפעם אהבת או אפילו מאכלים רגילים ואת חיה על פריכיות ומאכלים דיאטטים ודלי קלוריות.
אוי וקניות בסופר איזה סיפוק זה נותן,אני קונה כל כך הרבה דברים ואו בולסת הכל או לא נוגעת בכלום והכל בסוף מתקלקל.עצוב
אנונימית
ועוד הסקיני פסטה!!! כל ילדה עם הפרעת אכילה מכירה את האוכל הקסום הזה. 9 קלוריות ל100 גרם. הבעיה היא שזה מרגיש כמו פאקינג לאכול גומי, אבל למי אכפת..
שואל השאלה:
אוי כל כך!! אני שונאת שנוגעים לי באוכל
אנונימית
וואי אנונימית כל כך!!! כשהייתי אנורקסית "טובה" (עכשיו התדרדרתי לבולמוסים ואני מנסה לחזור ל"שגרה") הייתי הולכת כל כמה ימים לסופר וכל כך שמחתי זה היה נותן לי סיפוק הייתי אוהבת לעבור ליד כל המאכלים שאני אוהבת ולקרוא את הטבלת קלוריות, הייתי אוהבת לגלות מאכלים דלי קלוריות חדשים שלא ידעתי עליהם.
שואל השאלה:
אומייגאד מה?יש סקיני פסטה בארץ??זה האטריות קונגאק כאילו?
אנונימית
כן כבר לפני שנה שזה בארץ, אבל תאמיני לי שזה גועל נפש. בהתחלה זה עוד נסבל, היום מאוד קשה לי לאכול את הדבר הזה, הטעם של זה עשה לי טראומה
אבל את מוזמנת לנסות
שואל השאלה:
חח ברור שאני אנסה זה לא שבאמת אכפת לי מהטעם העיקר הקלוריות לול.
את יודעת איפה מוכרים?לא ראיתי בשום מקופ
אנונימית
חחח מבינה אותך
אני אישית קניתי בטיב טעם, זה סופר שקרוב לבית ספר שלי (אני מתל אביב). אני לא יודעת אם יש את זה בכל המתחמים, אבל אני מקווה שתמצאי
שואל השאלה:
אני אבדוק
יש לי סניף של טיב טעם קרוב גם למרות שכשאנחנו קונים שם די הרבה ואף פעם לא ראיתי אבל תודה!!!
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא חושבת שכולם יוכלו להזדהות עם זה אבל הרגע המלחיץ הזה כשאת מקיאה במקלחת/שירותים/וואטאבר ואז דופקים לך על הדלת ושואלים מה קורה או אם הכל בסדר
אנונימית
ריץ' אנד פיימוס שתדעי שבירה נחשבת המשקה האלכוהולי עם הכי פחות קלוריות זה סתם סטיגמה עליה זה מוזר
וודקה זה השניה עם הכי פחות זה לא כזה נורא אני קראתי על זה הרבה לצערי חחח
כן אבל מי שותה 240 מל חחח
את בת 15 ואת שותה?
אנונימית
חח אני מ200 כבר מקיאה
אני בת 14 וקשה לי לדמיין את עצמי שותה בשנה הבאה, איך אפשר? כאילו תמיד רציתי אבל לא יודעת
אנונימית
ולא הבנתי למה לא פשוט הסתכלת על הקלוריות לפני כן?
אנונימית
שמגרדים לך פירורים מהצלחת ודוחפים לך לפה
אין כמו אישפוז והורים דאגניים מידי
אנונימית