מה אתם חושבים? אשמח להערות!

פניו לובשות מסכה, זו מסכה שהוא כבר רגיל אליה, ולכן הוא לא סובל.
עדיין לא.
כי אם הוא ייקח רגע לעצמו, לחשוב, להעמיק אל כל מה שקורה, מצב רוחו ינחת לתוך ענן של דיכאון, נפשו תרגיש חנוקה, ומוחו ירצה לקרוס לתרדמת חסרת רגשות.
אז הוא משלה את עצמו, 'כך יותר טוב לכולם' הוא חושב, 'אני לובש מסכה של אדם מאושר, אדם שטוב לו, מסכה שהיא בעצם הבנאדם שהייתי רוצה להיות'. אבל הוא לא מבין, לא קולט. כאילו חי באשליה, כי אם הוא לא, איך הוא לא רואה, כמה שהוא טוב בדיוק ככה, ללא המסכה המחורבנת? כמה שהוא מדהים, בדיוק עם כל השיט הזה, השיט ששייך לו, השיט שבנה אותו, ועוד בונה. השיט הזה הורס לו את החיים מדי פעם, שורט לו את הנשמה, אבל עדיין, הוא אמור לחבק את השיט שלו. כי עיניו, הן קורנות את זה, הן צועקת ומכריזות 'אני אחר מכם, וזה מצוין, אני פשוט לא קולט את זה עדיין'. עדיין.