אם סבא שלי שהיה ניצול שואה ובחיים לא רצה לספר את כל הדברים שעבר וכו

כן תספרי

לא כדאי לך. תביני אותו, מה שהוא עבר זאת טראומה לכל החיים וקשה לו להיזכר בזה.

שואל השאלה:
הוא עבר המון
הוא לא רצה לספר בגלל שהיה לו קשה בגלל המשפחה שלו שנספתה

שואל השאלה:
הוא נפטר כבר

לא לספר
אז מה אם הוא נפטר
תכבדי אותו

זאת שאלה טובה אבל לפני זה חשוב שיבינו למה הוא לא רצה, וזה יכול להיות אולי כי היה לו קשה לדבר על זה, או שהיה לו קשה להיזכר בזה וזה גרם לו להיזכר בדברים שהוא היה מעדיף לשכוח זו דעתי. אבל המחשבה הזו של "לשכוח את מה שקרה/לשכוח שזה קרה" לפי דעתי זה לא מה שהניצולים רוצים, הם לא רוצים שישכחו אותם, הם לא רוצים שישכחו מה עשו להם, הם לא רוצים שישכחו שהם הצליחו לעבור את זה...פשוט להם היה קשה לספר את זה אבל זה לא אומר שהם לא רוצים שנזכור ולא נשכח שהייתה שואה.
לסבא שלך כמו גם לסבא שלי כמו לעוד מלא ניצולים אחרים היה קשה לדבר על מה שהם עברו אבל זה לא אומר שהוא לא רוצה שאת תספרי מה יתרחש שם וזה לא אומר שהוא רוצה שתשכחי שהיה שם וזה לא אומר שהוא רוצה שלא תדברי על זה לעולם זה פשוט אומר שלו ספציפית היה קשה להיזכר בזה ולדבר על זה, ולפי דעתי אין קשר בין זה שהוא לא רצה לדבר על זה לבין זה שאת תדברי על זה כי הוא אף פעם לא אמר לך לא לדבר על זה עם אנשים אחרים. ולפי דעתי בלב שלו הוא היה שמח שאת לא שוכחת אותו ושאת מעריכה את מה שהוא עבר ושאת חושבת עליו גם כשהוא לא כאן.

שואל השאלה:
בדיוק הוא לא רצה לספר כי היה לו קשה לדבר על זה, המשפחה שלו, אנשים גם שהוא הכיר נספו בשואה