הכתיבה הזאת מתאימה לכתיבת ספר לדעתכם?

היא אחזה את תומס בידיה והרימה אותו עד לפתח שהציץ בעליית הגג, כשנחת על רגליו מישש את רצפת הפרקט וזחל לבפנים. המקום היה חשוך והוא נתקל בחפצים, כשקולות אנחה כואבות נשמעו בזה אחר זה. "אתה רואה משהו?" שאלה לויד ועקבה אחרי הדהודי הצעדים בתקרה. קולו היה עדין " לא, שום דבר."
"אתה בטוח?" שאלה אותו שוב. רעש של ניירות וקרטונים נאספים נשמעו מכיוונו. "רגע, יש פה משהו!" אמר תומס והרים את קולו הצייצני. הוא נגע בידו השמאלית במשהו שהרגיש כמו עיתון "אבל אני לא מסוגל לראות מה כתוב פה" אמר לבסוף. לויד התקרבה עם הסולם לפתח עליית הגג בחזרה, בהתחלה רק הניחה שם את ידה, אבל לאט לאט אחזה בו בשתי הידיים וטיפסה במעלה הסולם עד לנקודה שאליה תומס נכנס.