אני כל הזמן מקנאה בחיים של אחרים ולא מצליחה לפרגן, אלא רק להתמרמר למה אני לא כזו

תבני חיים משל עצמך. אל תסתכלי על אף אחד, רק על עצמך. תנסי להעסיק את עצמך כמה שיותר, כמה שיותר "חיים". לעשות דברים, להיות פעילה, מעורבת.

אני גם הייתי כזאת ,והתחלתי להסתכל על הדברים הטובים בחיים שלי, ולא התעסקתי כל כך באחרים ואם הזמן פשוט זה המשיך ככה ראיתי מה טוב אצלי ולא עניין אותי

מה שיש בחיים של אחרים יכול בטח גם להיות אצלך . תאמיני בזה

גם אני כזה
החיים שלי בזבל
אין מהלעשות, אני נולדתי חולה נפש ואני בן אדם נכה נפשית... אולי את גם כמוני..

התחושה שלך טבעית ומוכרת (:
מה שיעזור זה באמת להתמקד בטוב שבחייך, במתנות שנתן לך השם, ולנסות שלא בהשוואה לאחרים (:
מה שגם מאוד עוזר זה האמונה שריבונו של עולם נתן לכל אחד את החבילה שלו (:
דברים טובים שלך יש אין לאחרת וגם להפך.
ההתמקדות בטוב בחייך, בתכונות שיש לך, בהצלחות ולו הקטנות ביותר תעניק לך שמחה!
"איזהו העשיר השמח בחלקו" 3>