בבקשה תעזרו- בא לי שתהיה לי שלווה בנפש

אני חושבת שזה אולי מצבי רוח כאלה. בכל זאת את בגיל ההתבגרות ובין אם תרצי או לא הורמונים משפיעים עלייך ללא שליטתך.
אני חושבת שבאיזשהו מקום את גם לא יודעת בדיוק מי ומה הזהות שלך (דבר שהוא נורמלי לגמרי) ואם יש לך שקט את לא יודעת איך לקבל את זה. אולי את לא יודעת עדיין מה את רוצה לעשות עם עצמך בחיים, מה השאיפות שלך ומה המטרות שלך, תכניות, אז כשיש לך הפוגה את מרגישה ששום דבר לא מתקדם וזה מכניס אותך לדאון.
זאת הרגשה שיש להרבה בגיל הזה, גם לי עדיין יש אותה לפעמים אבל הרבה פחות מבעבר. זה לדעתי משהו שעובר כשאת מנסה למצוא את התחביבים שלך ודברים ספציפיים שעושים אותך שמחה. ככה כשאת מסיימת תקופה של לחץ כמו מבחנים עבודות לא יודעת מה את כן תדעי מה את יכולה לעשות כדי לא להרגיש שאת .. סוג של מבוזבזת.

היי נסיכה!
כלכך הזדהיתי עם מה שכתבת. אחרי תקופות לא טובות באמת החזרה לתפקוד ולשגרה לפעמים נראית בלתי הגיונית וכל דבר מחזיר אותנו לשם.
עצם זה שאת בגיל ההתבגרות זה דבר קשה. כל מצב רוח הוא קיצוני, המעברים בין מצבי הרוח יכולים להתהפך תוך שניות ומשטויות, או אפילו מכלום.. וזה בסדר, זה גיל כזה. כולם עוברים אותו בסופו של יום :)
מציעה לך לדבר על זה עם אדם קרוב, כמו אמא או חברה טובה שאת סומכת עליה. את לא יודעת כמה טוב זה יכול לעשות.
את יכולה לבקש גם לנסות ללכת לפסיכולוגית (אם את בעניין), שתעזור לך להבין מאיפה מקור הבעיה ותוכל לסייע לך מאוד לעבור תקופות שלא תמיד פשוטות בקלות.
אני פה תמיד בפרטי, לכל שאלה או פריקה. את מוזמנת תמיד ובאהבה ❤❤