מה הרגע הכי לא מתאים שבכיתם בו?

אממ נראלי שביומלדת שלי

הייתי במחזור והלכנו עם חברי של המשפחה שלא ראינו מלא זמן ואני ואח שלי נאלצנו להזמין ארוחת בוקר זוגית והוא לא הסכים לי לצלם והתחלתי לבכות.... חחח

באמצע פיק בעבודה .
באותו יום לא הרגשתי טוב , הייתי צרודה מצוננת והיה לי כאב ראש נוראי עם מצב נפשי לא טוב והיה לנו פיק של ערב שישי 3 שעות רצוף והייתי בקופה הראשית.

היה לי שיחה עם המנהלת אבא שלי ועוד כמה מורים ואז הם דיברו על משהו והתחלתי לבכות
עד היום אני מתפדחת מזה

דיברתי עם חברה שלי והיתה לי תקופה ממש קשה והתחלתי לבכות זה היה מביך אבל היא הבינה אותי

המורה שלי חשבה שהעתקתי מאיזו תלמידה במבחן אבל לא באה אליי בטון של "אני ככה קרובה לפסול לך" היא ממש באה בגישה של להבין למה זה נראה כל כך דומה כי היא יודעת שאני תלמידה טובה היא אפילו אמרה "אני יודעת בוודאות שלא העתקת אבל אחת המורות בדקה את המבחנים ואני צריכה לתת לה הסבר"
ואז פשוט פרצתי בבכי לא זוכרת אפילו למה אבל זה לא היה מהמבחן חחח

בכיתי בתחנה, במשך כל הנסיעה ובכיתה בגלל שברון לב.

המורה שלי לאזרחות הוריד לי מלא נקודות סתם באיזה מבחן, אז הלכתי לדבר איתו והוא אמר שהוא לא מוכן להסתכל על זה שוב והתחלתי להיות עם קול צרוד מבכי כזה מולו ולא הצלחתי לדבר כמעט חחח

הייתי בארומה עם אחותי יום אחרי שהאקס שלי נפרד ממני והתחלתי לבכות שם ברמות, כולם הסתכלו עליי ולא הבינו מה עובר עליי אבל לא היה אכפת לי מרוב כל העצב שהרגשתי באותו רגע

בכיתי במקדולנס מול חברה שלי שניחמה אותי ומלא אנשים הסתכלו עלי חחח

נפרדתי מידיד היום ושתינו בכינו

באמצע מסיבה שהייתה בבית שלי
אבל להגנתי חבר שלי נפצע וירד לו דם!

שנפרדתי מחבר שלי בגלל שהתנהג אלי פשוט מגעיל.. ( דיון בשאלות שלי ) ופשוט התפרצתי בבכי מולו

הרגשתי רע והיה לי נורא קשה לצאת מהבית (מבחינה נפשית) ביום של מתכונת ובסוף באתי ואז פתאום המורה לקחה לי את המבחן ואמרה שהעתקתי וכו וכו וזה היה כל כך לא מתאים באותו רגע וזו בכלל לא היה המורה שלי ואחרי זה התחלתי לבכות ממש וברחתי לבית. הרגשתי כל כך חסרת תועלת וגם ממש פגע בי שהיה רושם כזה שהעתקתי כי אני הכי לא כזאת.

הייתה לי תקופה של כמה חודשים שהמצב הנפשי שלי לא היה טוב (לרוב בלי סיבה) היו פשוט ימים רצופים שהייתי בוכה בכיתה כל פעם אחת יצאתי מהשיעור בעצבים כל פעם שהמורה שאלה אותי מה קרה לא עניתי לה כי באמת לא הייתה סיבה והגעתי ליועצת שהתקשרה להורים שלי/:

בשיעורים.
יאפ, איזו פדחנית אני ואו
וכשאמא שלי אמרה לי שאני יפה, זה היה כשהייתי קטנה יחסית עם מלא שנאה עצמית .-. אבל זה היה בכי טוב כאלו. ואי איזו מוזרה אני לול
ולא יודעת אם זה נחשב אבל בכיתי מתוך שינה... טכנית זה באמת רגע לא מתאים.-.

-עשו לי מסיבת הפתעה.
ברחתי לחדר בכיתי , לא יצאתי משם.
בסוף אמא שלי אמרה לי לא סתם הם ארגנו את זה..
והייתי חייבת לצאת.
- בשיעור שרבתי עם ידיד הכי טוב שלי כל היום בכיתי כמו סתומה חחח

-שנה שעברה היה לי קשה מבחינה חברתית בבית ספר ואז ביום הראשון לבית ספר (השנה) בהפסקה באתי לרדת במדרגות ואז פשוט בכיתי כמו מפגרת ואף אחד לא הבין מה קורה לי
-בזמן ההפרעות אכילה שלי היה יום אחד שהלכנו החבורה למסעדה ולא יכלתי לא להזמין כלום אז פשוט אכלתי ובכיתי תוך כדי וכולם כזה את בסדר? ואני ממשיכה לאכול בבכי כמו מפגרת

בכיתי במחנה באמצע האוכל
בכלל לא ידעתי למה
עד היום צוחקת על זה

באתי לחנות נעליים והנעל לא ישבה טוב על הרגל שלי אז התחלתי פשוט לפרוץ בבכי כי זה היה אחרי הרבה חיפושים והייתי כבר כל כך מיואשת

וגם פעם אחת כשהמורה העבירה אותי מקום בכיתה ומזה לא רציתי לעבור
חחח פשוט עברתי וישבתי שם בוכה וממורמרת

קיבלתי ציון לא ממש טוב וזה היה בול בשעה האחרונה והייתי צריכה לחזור באוטובוס
בכיתי מלא והסתתרתי מאחורי השיער שלי ונשענתי על החלון
כנראה בכיתי כל כך הרבה כי הנוסע שישב לידיי שאל אם אני בסדר
אבל התביישתי לענות אז התעלמתי .

הלכתי לחברה הכי טובה שלי הביתה והיינו אצלה בשכונה שאני לא מכירה ואז נפגשנו עם ילדים והתפרקה לי הצמה והתחלתי להתעצבן ואמרתי לה שאני רוצה לחזור לבית שלה והיא אמרה לי תחזרי לבד אני נישארת ואני לא מכירה תשכונה ואז התחלתי לבכות ולצרוח עליה שכולם שמעו אותי ובסוף היא חזרה איתי