7 תשובות
למה לא לאכול מתוק אם מותר?
ומה קרה? תשלח הודעה
תודה על המינוס
ומה קרה? תשלח הודעה
תודה על המינוס
עושים ספורט, מבלים עם חברים. לצחוק כמה שיותר, אתה תרגיש יותר טוב וששווה לחיות.
יש ספרים ומתכונים באינטרנט שמראים על בישול בריא וטעים , לי זה ממש עזר , לאט לאט אתה תרגיש שאת לא צריך מתוקים מעובדים והבריאות שלך ממש תשתפר. מקווה שעזרתי;)
תבלה עם חברים, לך לסרט סתם בשביל הכיף שזה יוציא ממך את כל הדיכי
אין לזה בדיוק תשובה ספיציפית הכל תלוי בך
תצחק תשתדל להנות מהחיים ופשוט תנסה כמה שיותר להדחיק את כל העצב והדיכאון מחוץ לראש
אני יודעת שזה קשה אבל אם אתה באמת תרצה את זה ותשתדל שמה שאתה יכול אתה תצליח בסופו של דבר אין פה ויכוח
אנע מאמינה בך ובהצלחה(:
אין לזה בדיוק תשובה ספיציפית הכל תלוי בך
תצחק תשתדל להנות מהחיים ופשוט תנסה כמה שיותר להדחיק את כל העצב והדיכאון מחוץ לראש
אני יודעת שזה קשה אבל אם אתה באמת תרצה את זה ותשתדל שמה שאתה יכול אתה תצליח בסופו של דבר אין פה ויכוח
אנע מאמינה בך ובהצלחה(:
פשוט על תיקנה
תחשוב על משהו אחר שמרגיע אותך ועושה לך טוב כתחליף אם זה תחביב או תעסוקה כלשהי או כל דבר אחר
קודם כל אני חושבת שאם לאכול מתוק מעודד אותך, לך על זה, אל תפסיק (במילא בכל האוכל שמוכרים היום יש חומרים ושטויות וזה יהרוג את כלונו בסוף)
ובקשר לדבר השני... כשאני הייתי בדיכאון חיפשתי תמיד לברוח מהמציאות, לא לחשוב על כמה קשה לי. רוב האנשים מחליטים לישון כל היום, כי הם לא רואים סיבה לקום בבוקר, אבל אני חיפשתי משהו שגם ישמח אותי. התמכרתי למחשב שלי. התמכרתי לפלאפון. התמכרתי למסכים. זה הדבר היחיד שעושה אותי מאושרת. היום, כמעט שנה וחצי אחרי, אני עדיין לא יכולה בלי זה. אני עכשיו בחו"ל, בלי חבילת גלישה, מסתמכת על וויפיי מזדמן. במטוס חטפתי התקף חרדה בגלל זה. ורציתי למות, קלטתי כמה אני דפוקה שאני לא יכולה בלי מסכים. ואני לא מאחלת את זה לאף אחד כמובן, והדבר הכי גרוע שאפשר לייעץ זה שתהיה תלוי במשהו כדי להיות מאושר.
אבל אתה צריך לנסות למצוא תחביב שיעשה אותך מאושר, משהו טוב לחשוב עליו כדי להעביר את היום, משהו לחכות לו כשאתה חוזר הביתה, אבל אל תנסה לברוח כי זה פשוט בחיים לא ייגמר. בזמן הנסיעות הארוכות כאן אני פשוט חושבת, ואחרי זה מנסה להתמודד עם התוצאות, וזה תהליך שחייבים לעשות למרות שזה הכי כואב בעולם להבין.
מקווה שעזרתי :)
בהצלחה
ובקשר לדבר השני... כשאני הייתי בדיכאון חיפשתי תמיד לברוח מהמציאות, לא לחשוב על כמה קשה לי. רוב האנשים מחליטים לישון כל היום, כי הם לא רואים סיבה לקום בבוקר, אבל אני חיפשתי משהו שגם ישמח אותי. התמכרתי למחשב שלי. התמכרתי לפלאפון. התמכרתי למסכים. זה הדבר היחיד שעושה אותי מאושרת. היום, כמעט שנה וחצי אחרי, אני עדיין לא יכולה בלי זה. אני עכשיו בחו"ל, בלי חבילת גלישה, מסתמכת על וויפיי מזדמן. במטוס חטפתי התקף חרדה בגלל זה. ורציתי למות, קלטתי כמה אני דפוקה שאני לא יכולה בלי מסכים. ואני לא מאחלת את זה לאף אחד כמובן, והדבר הכי גרוע שאפשר לייעץ זה שתהיה תלוי במשהו כדי להיות מאושר.
אבל אתה צריך לנסות למצוא תחביב שיעשה אותך מאושר, משהו טוב לחשוב עליו כדי להעביר את היום, משהו לחכות לו כשאתה חוזר הביתה, אבל אל תנסה לברוח כי זה פשוט בחיים לא ייגמר. בזמן הנסיעות הארוכות כאן אני פשוט חושבת, ואחרי זה מנסה להתמודד עם התוצאות, וזה תהליך שחייבים לעשות למרות שזה הכי כואב בעולם להבין.
מקווה שעזרתי :)
בהצלחה
באותו הנושא: