זה ממש ממש מעצבן וזה גורם לי לא לרצות לאמץ. בבקשה תיכנסו אני יודעת שזה ארוך אבל בבקשה.

אני בת 15 ואני הולכת מחר לאמץ חתול, בן חודש וחצי בערך.
הוא יגדל בחוץ, אבל יד לו מלאא מקום כי זה בית פרטי עם חצרות מכל הכיוונים ו2 סככות ויש גם 2 קומות ריקות וצל עם גרם מדרגות ומסדרון שהוא יוכל להיות בו.
יש לי גם כלב, אבל הוא מסתדר עם חתולים ואם הוא ממש לומד להכיר אותם הוא אפילו מתחבר ואוהב.
היהי לי גור חתול כבר שמצאתי נטוש ברחוב והבאתי הביתה.
ממש התחברתי אליו ואז הוא ברח ולא חזר.
אני לא מצליחה לחשוב מה עשיתי לא בסדר, הוא התחבר לכלב שלי, שיחקתי איתו כמעט כל היום ועד שיכלנו לסמוך עליו לא השארתי אותו בחצר לבד.
ואז יום אחד שסמכתי עליו מספיק הוצאתי אותו לבד לחצי שעה והוא ברח.
הוא היה כבר הרבה פעמים משוחרר ואפילו ללילות שלמים בחוץ ולא ברח, אבל אז הוא ברח.
אני ממש מפחדת שאני יאמץ חתול והוא יברח ויהפוך לחתול רחוב ואם אני לא הייתי מאמצת אותו מישהו שהיה מגדל אותו בתוך הבית היה מאמץ והיו לא חיים יותר טובים, אני לא יכולה לחשוב על מחשבה שאהרוס לחתול את החיים.
הוא כן יכנס לבית, גם הכלב שלי גר טכנית בחוץ אבל כשאני באה מבית ספר הוא כל היום שורץ איתי בבית, הוא פשוט נובח מתי שרוצה להיכנס ואני מכניסה אותו וכשהוא רוצה לצאת הוא מסתכל על הדלת ואנחנו יודעים.
אז זה לא שהחתול יהיה תמידד בחוץ, הוא יהיה גם בבית אבל אני פוחדת.
היום דיברנו על זה שמחר נלך לראות חתולים ואבא שלי אמר שכנראה שהוא יברח תוך חודשיים כמו החתול הקודם, ועכשיו אני בוכהה.
למה לומר את זה? למה להיות בגישה כזו?
רציתי לקנות קולר גי פי אס לחתול כדי שאם יברח אמצע אותו אבל אמרו לי שהוא יכול להיתלות על ענפים ולמות מזה.