הדעה שלי כלפיי עצמי כל הזמן משתנה לפי מה שאחרים אומרים..אני רוצה לשנות משהו.(בבקשה כנסו :)

יש ימים שאני מסתכלת במראה ואומרת איכ.
את כל כך מכוערת לא פלא שאף אחד לא שם עלייך.
ויש ימים שאני אומרת וואו את יפייפיה.ולא באמת מאמינה בזה.
אני הבנתי למה..זה בגלל החברות שלי.
אני יודעת איך זה נשמע אני לא אוהבת את עצמי בגלל חברות שלי.אבל זה נכון.
הם תמיד מורידות לי.נותנות לי הרגשה שאני לא יפה.אפילו יש מילים מפורשות כמו "תפנימי את לא יפה",זה בצחוק אבל לא צחוק.
אני יודעת שגם אם זה הכי בצחוק..היא מתכוונת לזה.
שמישהו אומר לי וואו את ממש יפה אני אוהבת ממש את עצמי ומילה אחת מהן?מרגישה הדבר הכי מכוער באדמה.
אני יודעת שהם חושבות שאני מכוערת.

בשבוע שבועיים האחרונים יש בי שינוי.אני כבר שמה ז*ן על מה שהסביבה אומרת לי.
אני מסתכלת במראה ואני אוהבת את מה שאני רואה.אני מאוהבת בדבר הזה שאני רואה במראה וצוחקת על מה שהן אומרות!
אני לא רוצה שההרגשה הזאת תעבור..אני באמת אוהבת את עצמי כרגע.אני באמת מאושרת ושלמה עם עצמי אחרי הרבה זמן שלא.

אני יודעת שהן נשמעות החברות שאף אחד לא היה רוצה לעצמו.אבל אני אוהבת אותן חוץ מהקטע הזה.הן אחלה.וכיף לי איתן.וגם אין לי חברות רציניות חוץ מהן..
אני רוצה לשנות משהו,שההרגשה המדהימה הזו שאני כותבת את זה לא תעבור.
מה אתם ממליצים לי לעשות?
תודה למי שקרא את הפריקה שלי עד לפה :)