אתם זוכרים איך התחלתם להידלק על הקראש? כאילו באיזה רגע

הוא חייך והצחיק אותי

שהתחילה מין ידידות בינינו וכל פעם שראיתי אותו חייכתי חיוך טיפשי

אין לי קראש עכשיו

הוא היה פונה אליי, תמיד רצה להיות קרוב, ענה לי על דברים שפרסמתי בסטורי, חייך וכו'...

פחות זוכרת כי זה היה כשהייתי בכיתה ג'

הוא הצחיק אותי ממש

וואו. הכל התחיל מזה שהרגשתי שהוא מנסה להתחיל איתי ומאוד מתבייש. זה קרה במשמרת הראשונה בעבודה.
מהרגע הזה - התחילה ההדלקות.
כל פעם שהיינו קרובים, הרגשתי מין מתח באויר.
המבטים שלו היו אובססיבים עליי, ולכן גמאני לא יכולתי להפסיק לעקוב אחריו כשהוא הסית את המבט.
וככה משחקי מבטים במשמרות וזה היה כזה קצת מביך אבל זו הייתה תקופה כיפית, והרבה ירידות ועליות..
אבל זהו.. זו הייתה הנקודה בה התחלתי להידלק עליו. כשהוא אמר לי איך קוראים לו, ואז ניסה להתחיל איתי ולא הצליח כי התבייש רצח! שם ברגעים האלה, זה היה וואו חח לבבות בעיניים

משהו באישיות שלו סקרן אותי ופלרטטתי איתו והייתה זרימה כזאת ואז כשהכרתי אישית את האישיות שלו ראיתי כמה אנחנו דומים ומתאימים ומשם הכל היסטוריה

היה איזה קטע ששאלתי אותו משהוא ואז היתה לנו שיחה כזו של שתי דקות וצחקנו וזה היה נחמד וסבבה.
משם זה כזה התחיל בקטנה.
רק בסוף השנה הייתי מאוהבת מאוהבת.