יש לי משתמש מזויף באינסטגרם

שבו אני רואה את שתי החברות הכי טובות שהיו לי נהנות וממשיכות לצחוק ולחייך ולהחשיב אותי סתם היסטוריה.בגלל שאני לא יצאתי בסדר,ואני פגעתי בהם ואמרתי להן דברים מגעילים.ועכשי אני בודדה,עברו 3 שנים מאז.זה קרה בכיתה ז ועכשיו אני כיתה י.היינו חברות כמה חודשים בלחץ,ומאז הצלחתי למצוא חברה אחת הכי טובה וגם איתה רבתי..והיא עברה מקיף.בקיצור,אני כל היום רואה סטורים של כמה שהם נהנות ומכירות חברות חדשות,והן הפכו לכלכך מקובלות,ויש להן חברות הכי טובות חדשות,כבר יותר משנה.אני בטוחה שאני אפילו לא עוברת להן במחשבות.אני מרגישה שהן כל היום נהנות מהגיל וצוחקות ומאושרות,ונהנות מהתיכון.אפילו שהוא בקושי התחיל.ואני מרגישה בודדה,אני כל היום רואה סדרות טורקיות כשהן בעצמן יכולות לעשות סדרה על החיים שלהן מרוב שהן נהנות.יש לי חברה אחת,וקשה לי מאוד מאוד למצוא עוד חברות.אני קצת שונה..אבל אני לא יודעת למה.קשה לי לצעוק דברים ולעשות שטויות וצחוקים כמו כל הבנות..אין לי ביטחון לדברים האלה.פעם היה לי,שהחברות שלי היו איתי.איך להשתחרר מהתחושה הזאת..?אני מרגישה לוזרית,ונואשת לחברים שאני אפילו כותבת שאלה עליהן.הן מסתדרות יופי בלעדיי,כיאלו הייתי סתם מישהי,שאני בשבילן מהילדות האלה שלומדים בסוף שהן לא חברות אמיתיות וזה שיעור לחיים,אני כותבת שאלה עליהן בזמן שהן בטח חוגגות עם חברות,או עושות משהו אחר..