למי שקצת מבין

שואל השאלה:
אני עדיין כועסת ופגועה מן הסתם אין לי חברות עכשיו בגלל זה, סיפור ארוך..
אבל העניין הוא האם בלב אני צריכה לסלוח.

תקשיבי הן יכול להיות שגם ניפגעו לא מקירה אותן אז לא יכולה לישפוט אבל אישית לי קשה לומר סליחה ועם אני אומרת אותה זה באמת מיכל הלב

לדעתי תסלחי להן, יום כיפור.
אפילו תלכי אליהן ותבקשי סליחה על כל דבר שאם בטעות עשית להן, תראי אם הן יחזירו.

שואל השאלה:
אני לא אבקש סליחה ויש לי סיבה ברורה והגיונית (למרות שאני לרוב מורידה את הראש ומבקשת סליחה ראשונה). אנחנו חבורה של בנות בכיתה והתחלתי להרגיש קצת נידוי כזה בעיקר מצד שתיהן. פניתי אליהן לברר מה קרה ואם עשיתי משהו ולמה אני בחוץ. והן התחילו לקלל אותי ולפגוע בי במילים ממש לא נעימות. אחרי שבוע הן באו כאילו כלום לא קרה ושאלו אם אנחנו עושות עבודה יחד שקבענו עוד מזמן לעשות יחד. אמרתי שאני מספיק בוגרת בשביל להפריד בין מה שקרה לבין עבודה שצריך לעשות. אחרי יומיים הן כתבו לי ברגע האחרון כשלכולם כבר היו קבוצות שהן לא מוכנות לעבוד איתי. והייתי צריכה בחוסר נעימות מוחלטת לבקש ממישהו שיצא מהקבוצה שלו ויהיה איתי.
בכל אופן לא אמרתי עליהן או להן שום דבר רע. מאז המקרה הזה אין לי חברות בכיתה. לרוב אני נוטה לבקש סליחה אני לא חושבת שהפעם מגיעה לי כזו השפלה שאני עוד אבקש מהם סליחה.
השאלה שלי היא בעיקרון אחרת... האם מבחינת חוקי כיפור, אם הן לא באו וביקשו ממני סליחה אני יכולה להמשיך להיות פגוע מהן? אני זוכרת שיש כזה דבר שהאדם צריך לבוא ולבקש סליחה מחברו כדי שיימחל לו

כמובן לסלוח זה נקודות בונוס מאלוהים ככה לימדו אותי