מה הדבר הכי נוראי שאמרתם למורה שלכם?

הוא צעק עלינו למה אתם מאחרים ואז צעקתי לו אז למה אתה מאחר יא טמבל ואז הוא העיף אותי חחח

במקום לצעוק עליי תשקיעי את הזמן בלסדר גבות (אופסיי)

אמרתי שהילדים שלה מכוערים.

מקומך בבית אבות ולא בבית הספר


התפטרה אחרי חודש

קראתי לה סבתא בטעות ... מקווה שהיא לא לקחה קשה חח (היא צעירה יחסית)

דיברתי עם חברה ואז המורה ראתה אותנו וצעקה עלינו להפסיק אז צעקתי לה סתמי

לכי ז**** כו****אמא***שלך

האמת שאף פעם לא התחצפתי למורים שלי, אני פחדנית מדי. אבל פעם בכיתה ה שאלתי מורה אם היא בהיריון. היא לא היתה.
אופס.

היא שאלה אותי אם היא נראת לי מטומטמת. אמרתי שכן.

סע לי מהעיניים יא סתום אתה נראה כמו המפלצת מהמומינים

ובכיתה ט או ח אמרתי למורה מה יש לך מה את פרחה? /:

שאני אדאג לזה שיפטרו אותה ושהיא עושה מלא אפליות

כלום אני לא מאמינה בלהתנהג לא יפה למורות

שהמורה השאירה אותנו שעתיים אחרי הלימודים כדי לסיים ללמד את מה שהיא באה ללמד ולמרות שהיה לי משהו חשוב באותו יום היא לא הסכימה לי לצאת ובאמצע השיעור חברים שלי שלחו בקבוצה שהיה שם איזה משהו שווה שבגלל המורה פספסתי אז יצאתי עליה ממש חזק אמרתי דברים שעדיף שאני לא אגיד אבל בסוף התנצלתי

הוא אמר לי שהוא חושב שמקומי לא בבית ספר הזה אז אמרתי לו שאולי מקומו לא בבית ספר אבל הוא באמת היה גרוע כולם התלוננו עליו נראלי אני היחידה שאמרתי לו באמת כל מה שהוא עושה לא טוב אבל מה לעשות הייתי עצבנית עליו כבר שנתיים אז זה יצא לא נעים אבל אחי אתה מורה גרוע לא יודע ללמד לא מתפקד כמחנך תעשה משהו ואל פשוט תגיד לי כמה זה חצוף וכל זה, בסוף פיטרו אותו
גם היה לי משהו עם המורה ללשון אבל זה היה סיפור מתמשך לא איזה משפט שאפשר להגיד פה וזהו

הכי נורא שלי זה שאמרתי שהיא חופרת אבל יש לנו ילדים חארות בהרבה
הייתה מישהי שבעלה התגרש ממנה ומישהו התעצבן עליה ואמר לה שלא פלא שבעלה עזב אותה ושהיא חרא של בן אדם

זוזי

יש אבל !

וואי אני מצטערת על זה כולכך
אמרתי לה
הלוואי ולא תכנסי להריון בחיים
עכשיו דרך הגב יש לה ילד

את בהיריון

שואל השאלה:
יאי אנחנו בחמות

רוגע

האמת שהפעם היחידה שאי פעם התנהגתי למורה זה בכיתה א' שהמורה אמרה שיש לי הפרעות קשב וריכוז (באמת יש לי אבל היא צרחה את זה בכיתה) אז קמתי התחלתי לצרוח עליה שהיא רעה ומרושע ושכולם יודעים שהיא חייזרית ואז בעטתי לה ברגל) ;
לא חשוב מה קרה אחר כך

"המורה איזה חודש את?"
- "אני לא בהיריון"
"דווקא הבטן שלך אומרת אחרת"

האמת זה קרה לפני כמה ימים, המורה קראה איזה שיר(מורה לספרות) ולא הקשבתי כי זה היה משעמם ואז בסוף היא אמרה כזה "מי זה הילד בסיפור?" ואמרתי כזה "הילד שלך" וכולם כזה יצאו עליי ולא הבנתי מה קרה, מסתבר שזה ילד סורי בשואה משהו כזה נראלי היא מזה שונאת אותי, אופס.

"מה אתה מוציא את העצבים שלך עליי זאת לא אשמתי שאשתך לא רוצה אותך"
אין לי מושג מאיפה הוצאתי את זה באותו הרגע זה פשוט יצא לי מהפה. הוא נותר ללא מילים

האמת בחיים לא הסתכסכתי עם מורות. אני גם לא כזאת שמפריעה, אם לא בא לי להיות בשיעור אני פשוט מבריזה.
אני גם מנסה להיות בקשר טוב עם המורים וככה הם באים לקראתי וזה עדיף.

עברתי לידה במסדרון ושהיא התקדמה קצת צעקתי לה שרמו*ה ואז היא הסתובבה ואמרה לי מה אמרת ?ואמרתי לה עוד פעם מפה לשם הושעתי

בכיתה ו או ה אמרתי למורה לאומנות
אני אהרוג אותך
כי היא אמרה משהו על ציור שלי
אמרתי את זה בצחוק אבל בסדר חחח
גם אחר כך היא אמרה לי שזה לא בסדר לומר את זה


אבל נגיד יש לי ילד בכיתה ערס כזה חדש
והוא אמר למחנך שלי "מה אתה מזיין לי את השכל"?
רק בגלל שהחמנך שלי הוציא אותו ואמר לו שהוא נשאר שעה כי אותו ילד איחר לשיעור

בטעות יצא לי מפגרת

אף פעם לא התחצפתי אני יצא מזה חנונית

את לא יודעת ללמד ולא אכפת לי מה את חושבת עליי

בכיתה א אני ועוד ילד אמרנו למחנכת להוסיף לציור שלה בציור של הטיול שנתי ציצי או משהו כזה


וזהו
מאז אני ילדה טובה ירושלים

ילסבית מתנגלחת קצוצה
(היא הייתה מורה עם שיער כחול שמדברת כמו פוטין- פחד אלוהים)

זה היה עוד לפני שהיא הייתה מורה שלי.. הייתה לי סוג של סיטואציה לא נעימה איתה במסע לפולין ואמרתי לה "את אישה רעה, אני בשוק שנותנים לאישה כמוך לעבוד עם ילדים" שנה אחרי זה היא הפכה המורה שלי להיסטוריה והיום היא מתה עליי(אני פחות, הרבה פחות) כי היא הבינה היא הייתה לא בסדר ועכשיו באמת שהיא ממש אוהבת אותי

המורה לספרות בכיתה ז שכולם שנאו אותה, את משעממת! אי אפשר ללמוד אצלך ככה! זה למה אני לא לומדת!

אף פעם לא התחצפתי ;-;

המורה לערבית חפרה לנו למה כדי ללמוד ערבית לסיבר ולזה ואמרתי לחברה בשקט והיא שמעה שהסיבה היחידה שלא ביקשתי פטור זה כדי לדעת מתי עומד להיות פיגוע כדי לברוח ואז לצערי קיבלנו הרצאה על למה לא כל הערבים מחבלים

באתי לבית ספר עם מכנסיים קצרים ומורה שאני לא מכירה ולא לימדה אותי בכלל (היא דוסית) צרחה עליי שזה לא צנוע ואם ברחוב אני מסתובבת ככה ושאני אתבייש לעצמי ודברים כאלה
אמרתי לה שאני מאמינה שאני לא צריכה להסתיר את עצמי כדי שבנים לא יתחרמנו ממני ואם לה נוח לעטוף את עצמה כדי שלא יסתכלו עליה שיהיה לה בכיף.. ואז אמרתי לה תכף תגידי לי לא לצאת מהבית בלי לשים על עצמי שמיכות ומטפחות
וגם אמרתי לה שלבנים היום יש דברים אחרים להידלק מהם ולאו דווקא הרגליים שלי. (פשוט צרחתי עליה את זה ואמרתי את כל זה לא מסודר)
ופשוט הלכתי
כי התפוצצתי מזה שכל היום מורים דופקים לי פרצופים כל המכנסיים שאגב-לא היו כלכך קצרים.

היה פעם שהייתי קטן שמורה האשימה אותי שאני מדבר בשיעור ואמרתי שלא דיברתי אז היא שאלה אם אני טוען שהיא הוזה ואמרתי שכן.
אבל אפילו זה היה דיי בטעות ולא התכוונתי להתחצף, אני תמיד הייתי ממש מנומס למורים ורובם הגדול גם מתו עליי.
כן הייתי מתווכח ממש עם מורה שעשה לדעתי משהו לא צודק, אבל גם אז לא הייתי אומר דברים מיותרים.

גם פעם בטעות אמרתי למורה
מה נהיה מה את אמא שלי ?
כי היא רצה שאני אסדר משהו בצורה ישרה. ותר מידי ישרה
אז אמרתי את זה כי אמא שלי גם כזאת שהכל חייב להיות במקום ופיקס
אז זה לא היה נשמע טוב למרות שהתכוונתי למשהו אחר אז אחר כך אמרתי
גם אמא שלי ככה כאילו עם הניירות וזה

שואל השאלה:
אמאלה איזו נוסטלגיהה