יצאתי חרא מדי?

מישהו פנה אליי בכך שיש לו קראש על מישהי והוא רוצה לקטוע את ההרגשה, ביררתי עליו בסטוקינג קצר ומסתבר שאביו נהג מונית, אימו מובטלה, כל התמונות שלו זה רק עם המשפחה והוא טס הרבה לחו"ל. יום למחרת נפגשנו, אמרתי לו שבשביל עניין הקראש צריך לעשות דמיון מודרך; אמרתי לו לדמיין יום קודר בשבע בערב, קר, טפטופים, הוא הולך בטבע ופתאום מוצא ארנק על מסילת רכבת. הוא מתכופף להרים ובאה מהצד רכבת וקורעת אותו לחתיכות קטנות. יום למחרת שאיתרו את החלקים שלו והם הובאו לקבורה, רק משפחה הגיעה ואנשים שמרגישים מחויבים כי זה עול בשבילם. אולי יבכו יום, אבל שנינו יודעים שאף אחד לא אוהב אותו ולאף אחד לא אכפת לו ממותו. למשפחה יהיה יותר כסף והם ישמחו שהוא מת. אז למה שהוא ייתן את העונג של אהבה לאחרים? מפה לשם, באמת ירד לו ממנה, אבל הוא דכאוני כזה פתאום... איך לשפר לו את ההרגשה?