למה לפעמים אני מרגישה יפה ולפעמים לא?

הגיוני לפעמים את עייפה או סתם בלי מצב רוח כמו שיש לפעמים שהשיער לא מסתדר ככה גם הפרצוף יכול להיות שאת נראת אותו הדבר וזב סתם נראה לך ככה

תלוי בביטחון שלך אם את תסתובבי עם אנשים ויחמיאו לך הרבה יעלה לך הביטחון לזמן מסוים ובתקופה שלא מחמיאים לך הרבה את פחות מרגישה יפה זה קורה

לכל אחד יש ימים שהוא קם חתיך ויפה והכל מיסתדר והכל במקום.. וימים שהוא קם מכוער וכל הפרצוף שלו הפוך

שואל השאלה:
אז זה אומר שאני יפה או מכוערת... אוף

כל בן אדם יפה וגם לבני אדם ה"כביכול" הכי יפים יש גם רגעים שהם מרגישים מכוערים, בכל זאת בטוח שאת יפה

זאת תחושה. אני בטוחה שאת מהממת ❤
אני אגיד לך מה..
לי לקח הרבה זמן לאהוב את עצמי, לחשוב שאני יפה. במהלך תחילת גיל ההתבגרות שלי לא ממש חשבתי שאני נראית טוב.
לאט לאט, התפתח לי הביטחון העצמי, והקפתי את עצמי בחברים שגרמו לי להרגיש טוב עם עצמי. אני חושבת שברגע שאת מפגינה אופי טוב, ולא הקטע קלישאתי, אלא באמת, את מרגישה גם יותר טוב עם עצמך. בנוגע לחיצוניות שלך, אז אצלי אישית התחושה של "אני יפה בעייני" התפתחה בעקבות דברים שלבשתי והיו נראים עלי טוב, סידור השיער שלי שגרם לי להרגיש יפה, הלק.. דברים מסוימים שעזרו לי להבליט את היופי שלי. אני יודעת שבפני אנשים בשכבה למשל, אם תבואי ותשאלי אותם, "היי, זאתי יפה?" הם בטח יגידו, סבבה כזאת. אבל העניין הוא שלא צריך להיות לך ולא לי אכפת מהם, צריך להיות לנו אכפת רק מאיך שאנחנו רואות את עצמנו. אני פה אם את צריכה אותי להתייעץ איך לאהוב את עצמך הרבה יותר ❤❤❤❤

שואל השאלה:
בתחילת גיל ההתבגרות לא ממש ייחסתי חשיבות למראה שלי, עד שהתחלתי לעשות מחליקים ופתאום ראיתי שבנים מסתכלים עליי אחרת (המחליק ממש שינה אותי כי השיער שלי היה מכוער)
ממש נהנתי מהצןמת לב שנתנו לי בנים ומזה שקראו לי "כוסית" וזה ממש העלה לי את הביטחון.. היום אני רואה לפעמים שדופקים לי מבטים ברחוב בוהים בי ממש באופן שקוף או מישהו ברחוב אמר לי שאני יפה וזה מעלה את הביטחון. אבל נגיד היום בתיכון בקושי הסתכלו עליי אז זה ממש הוריד לי משום מה את הביטחון.. נגיד שמסתכלים על חברות שלי ולא עליי. אני יודעת שזה שטחי אבל אוף זה מציק לי