אם מישהי (יפה, אני יודעת שזה לא כזה קשור אבל שיהיה) לא מדברת עם אף אחד ואין לה חברים בכיתה למרות שהיא כבר שנה שלישית שם,

אני חושבת שזו חרדה חברתית. זה קורה לפעמים בסיטואציות/מקומות מסוימים ולא בהכרח כל הזמן.
מן קושי לדבר או להשתלב בשיחה של אחרים..

שואל השאלה:
אני לא חושבת, אבל אם כן מה אני יכולה לעשות עם זה..?

להתחיל לדבר עם אנשים בהדרגה, גם אם אף אחד שם לא מעניין אותך.. לאט לאט תתענייני.

שואל השאלה:
אני לא מבינה אני חייבת?

אם טוב לך ככה, את לא חייבת כלום.
אבל אני חושבת שיהיה לך יותר כיף בכיתה אם כן תעשי את זה.. בסופו של דבר לא כל כך כיף להיות תמיד לבד, וגם יכול להיות שתצטרכי עזרה מתישהו במשהו.. תמיד טוב שיש חברים

שואל השאלה:
אני יודעת, אבל זה בין הדברים הכי מביכים בעולם כל הדבר הזה. בעיקר שהייתי איתם שנתיים באותה כיתה ולא דיברתי עם אף אחד ופתאום ביב כן

גם ככה עוד שנה לא תצטרכי לראות אף אחד מהם יותר. קחי את זה כאתגר, כאימון.. גם אם יופתעו בהתחלה - שיופתעו. את צריכה לעשות מה שיעשה לך טוב. תתחילי עם ילדים קצת יותר שקטים ו"בודדים", שיתחילו לשמוע ולהכיר את הקול שלך בכיתה. תצחקי בקולניות (במידת הנורמלי כן?) אם תעשי את זה בהדרגה ותשימי זין על מה שכולם חושבים/אומרים, הכל יהיה בסדר.

שואל השאלה:
אין כאלה שקטים ובודדים לצערי בכלל בכיתה שלי, אני היחידה וזה מה שעושה את זה מביך

שואל השאלה:
אבל אני לא מסוגלת לחשוב בכלל על להתחבר לאחת מהן

אז תנסי מהשכבה או שתבקשי לעבור כיתה..

אם זה לגמרי מעבר למסוגלות שלך ואת מרגישה שלא תוכלי לעשות את זה, אין ברירה אחרת אלא להעביר את השנה ככה..
עצה ממני, פעם הבאה שאת בבית ספר ומקשיבה לשיחות של ילדים שם, תדמייני לעצמך (בלי לעשות באמת) שאת משתלבת בשיחה, תדמייני מה תגידי, תדמייני את הפרצופים המופתעים כשישמעו אותך, תדמייני את המשך השיחה. אולי זה יקל עלייך וייראה לך אפשרי לאט לאט

גם אני במצב שלך, יש לי המון חברים מחוץ לביהס, אבל רק חבר או שניים בביהס. אני פשוט לא מתחברת לשכבה שלי, למנטליות שלהם. יש הרבה ילדים ממש לא נחמדים בלשון המעטה, וזו השנה השישית (והאחרונה) שלי איתם.
ברור שיש יוצאים מן הכלל, אבל חברים זו הגדרה גדולה מדי ליחסים בינינו.
אני בטוחה שגם אצלך יש יוצאים מן הכלל ואני כן ממליצה לך לדבר איתם. זה שמסתכלים עלייך מוזר זה פחות אישיו לדעתי, כי שימי פס, אבל מבחינת ההרגשה שלך בביהס, להיות לבד זה לא נעים במיוחד. גם אם יש איזה מישהו אחד שאת יכולה לדבר איתו, זה יכול להפוך לך את השהייה בביהס לקצת יותר נעימה ועל הדרך גם למנוע מבטים של אחרים, למרות שיש מצב שהמבטים האלה הם רק בראש שלך. אנשים עסוקים מדי בעצמם, לא נראה לי שאכפת להם כל כך מהמצב החברתי של מישהו אחר.