9 תשובות
מתקשה בגלל הלימודים יש לי בעיות קשב וריכוז וממש קשה לי להתרכז
הילדים
החולשה אני מרגישה חלשה ובאלי להקיא בגלל ילדות צבועות וגם ההרגשה להיות לבד המורות לקחו את הפלפון בתחילת היום ואנחנו לומדות בכיתה קטנה
אנונימית
הילדים בכיתה,המורות,הלחץ,הכישלונות(שנה שעברה לא למדתי כמעט והיה לי נכשל ברוב המקצועות)
אנונימית
אני בלתי נראת. אף אחד לא שם אלי ואני מנסה להגיד חברים חדשים אבל לאף אחד לא אכפת
אנונימית
דיכאון תכלס
אבל גם כי יש מלא רעש, תמיד, כל הזמן...
אין לך שניה אחת של שקט, אולי לפעמים בהפסקות אבל זה לא ממש עוזר כשלומדים כל יום עד פאקיג 3:45, כאלו ווטפ, מה נסגר עם זה..
ילדים צבועים בכיתה שלא מכבדים וחשים את עצמם בוגרים למרות שהם ילדותיים רצח..
ואני מרגישה שאני לא יכולה לשבת בלי לעשות משהו, אני מתחרפנת ככה..
ואין לאן לברוח וזה מבאס.
ולא בא לי להבריז כי זה יא' אז יש בגרויות ויש דברים שצריך ללמוד..
וזה ממש ממש חרא ודפוק
שאני צריכה לסבול שם ואין לי כוח לזה
בואי רק לא נזכיר את הערסים שעליהם בכלל אין מה לדבר.. הם שונאים אותי ואת החברה הכי טובה אז הם תמיד באים בכוח להציק לנו. וזה לא פייר, ככה זה כבר הולך 3 שנים. מה עכשיו צריכה עוד שנה להתמודד עם הפיגור שכלי שלהם?
איף.
וגם קשה לי בכללי, בכיתי היום כל היום, חזרתי הביתה ופשוט הרגשתי שזהו, זה יותר מדי.
לא יכולה לקחת את זה. אבל אני גם לא יכולה להבריז, לא יכולה לנשור מהלימודים.
מה עושים תכלס במצב כזה?
כבר אין לי תקוות לגבי זה. ותמיד אני מנסה לבלבל לי במוח שיהיה לי טוב אבל אני כבר יודעת שזה בולשיט. מסתבר שאי אפשר לשקר לעצמך במשך ככ הרבה זמן.
והאמת שאם בתכלס אם כבר אני פורקת על הבה''ס, אז ממש מלחיץ אותי במתמטיקה. כי אני גרועה. בכל שאר המקצועות, עם כמה שאני לא יכולה להתרכז, עוד אני יכולה להצליח, אבל מתמטיקה.. יותר מדי. יותר מדי בשבילי. לא יכולה.
הלוואי שיכולתי לקבל את העזרה שאני צריכה באמת ולא סתם דברים שלא יעזרו לי..
תודה לך על השאלה הייתי צריכה באמת לפרוק ולשחרר.
אבל גם כי יש מלא רעש, תמיד, כל הזמן...
אין לך שניה אחת של שקט, אולי לפעמים בהפסקות אבל זה לא ממש עוזר כשלומדים כל יום עד פאקיג 3:45, כאלו ווטפ, מה נסגר עם זה..
ילדים צבועים בכיתה שלא מכבדים וחשים את עצמם בוגרים למרות שהם ילדותיים רצח..
ואני מרגישה שאני לא יכולה לשבת בלי לעשות משהו, אני מתחרפנת ככה..
ואין לאן לברוח וזה מבאס.
ולא בא לי להבריז כי זה יא' אז יש בגרויות ויש דברים שצריך ללמוד..
וזה ממש ממש חרא ודפוק
שאני צריכה לסבול שם ואין לי כוח לזה
בואי רק לא נזכיר את הערסים שעליהם בכלל אין מה לדבר.. הם שונאים אותי ואת החברה הכי טובה אז הם תמיד באים בכוח להציק לנו. וזה לא פייר, ככה זה כבר הולך 3 שנים. מה עכשיו צריכה עוד שנה להתמודד עם הפיגור שכלי שלהם?
איף.
וגם קשה לי בכללי, בכיתי היום כל היום, חזרתי הביתה ופשוט הרגשתי שזהו, זה יותר מדי.
לא יכולה לקחת את זה. אבל אני גם לא יכולה להבריז, לא יכולה לנשור מהלימודים.
מה עושים תכלס במצב כזה?
כבר אין לי תקוות לגבי זה. ותמיד אני מנסה לבלבל לי במוח שיהיה לי טוב אבל אני כבר יודעת שזה בולשיט. מסתבר שאי אפשר לשקר לעצמך במשך ככ הרבה זמן.
והאמת שאם בתכלס אם כבר אני פורקת על הבה''ס, אז ממש מלחיץ אותי במתמטיקה. כי אני גרועה. בכל שאר המקצועות, עם כמה שאני לא יכולה להתרכז, עוד אני יכולה להצליח, אבל מתמטיקה.. יותר מדי. יותר מדי בשבילי. לא יכולה.
הלוואי שיכולתי לקבל את העזרה שאני צריכה באמת ולא סתם דברים שלא יעזרו לי..
תודה לך על השאלה הייתי צריכה באמת לפרוק ולשחרר.
גם אני מרגישה ככה ומקווה שיהיה לנו שנה שמחה ומוצלחת^
אנונימית
מבחינה חברתית- בכיתה אין לי ממש חבורה כזו שאני מרגישה בטוחה לידה ולהיות 100 אחוז אני. (לפחות יש לי את החברה הכי טובה)
ולימודים- יש לי קטע כזה שאני לא אפרט כאן אבל אני לא מצליחה לבד איזה משהו שקשור ללימודים וזה מתסכל כי זה ככה כבר ארבע שנים ולא מצאתי פתרון עדיין (מה לא ניסיתי..)
ולימודים- יש לי קטע כזה שאני לא אפרט כאן אבל אני לא מצליחה לבד איזה משהו שקשור ללימודים וזה מתסכל כי זה ככה כבר ארבע שנים ולא מצאתי פתרון עדיין (מה לא ניסיתי..)
אנונימית
חחח אני במצב טוב יחסית לשאר אני כל השנה שעברה וגם היום הייתי שבוז רצח אני עוד מעט נרדם בכיתה ואני עוד יושב ליד החבר השני הכי טוב שלי
באותו הנושא: