נאמנים אני מתחננת אם יש לכם לב אל תמחקו את זה, אני הולכת לחלק את השאלה ל2 זה עניין של חיים ומוות

שואל השאלה:
לפני שנה ההורים שלי ואני החלטנו שאנחנו עוזבים את העיר, שיש לנו הזדמנות סוף סוף לצאת מהמקום הנוראי הזה זאת באמת עיר נוראית כמו שכבר אמרתי לצערי אח שלי נגרר לחברה שם. ובאמת אני בת 16 וההורים במאמץ רב עשו את הצעד הזה בשבילי כי החברה שם לא מתאימה לי ובשבילם כי האנשים בעיר הזאת נוראיים. עברנו לבית פחות חדר מה שלא השאיר ברירה לאח שלי אלא לעזוב את הבית. בדיוק הוא קיבל מענק מהצבא של סכום באמת מטורף ולא נקלט, וככה הוא יצא לדרכו ואנחנו לדרכנו. בינתיים אני, הגשמתי את החלום שלי להתקבל לבית ספר לאמנויות הכי טוב בארץ, ההורים מרוצים, האזור מעולה האנשים איכותיים והכל מדהים, אפילו התקרבנו למשפחה שגרה קרוב. בינתיים במשך השנה הזאת אח שלי הזכיר דירה באותה עיר לבד, הוא הבטיח שהוא יסדר את עצמו עם הכסף הזה שהוא רוצה לתקן בעצמו את הגוף כי הוא רזה מדי ולהתפתח ולאכול נכון, לקנות כל מיני דברים שהוא מאוד רצה ולהתחיל בחיים. בינתיים עוברת שנה והכסף שלו הולך והולך ועף ותשאלו על מה? על כלום, אין לילד הזה כלום. הוא כל היום יושב בבית שלו שם ומעשן ירוק וכנראה שהכסף הולך על זה אחרת אני לא יודעת על מה.. הקו מחשבה שלו מעוות בקטע של פסיכיאטר. הוא לא רוצה לעבוד כי הכסף שהוא ירוויח ייחשב לכסף טמא שמגיע מארצות הברית מהגויים כל הזמן הוא מתעסק בגויים כל הזמן דת דת דת. אין שום בעיה, נכנסה לך הדת חזק לראש? בסדר גמור לך לישיבה, שם לפחות יהיה לו מקום ואוכל ולא יודעת מה לך תעשה עם עצמך משהו. אבל הוא מדבר על דת ועל גוג ומגוג כל היום ומאשים את כל העולם אבל מצד שני נוסע בשבת ולא מאמין בשמירת שבת אפילו ומעשן כל היום רבאק מה יש לך תעבוד תעשה משהו תאמין אל תאמין לך תלמד אבל כלום? הוא בן 25. המצב היום, הוא שנגמר לו הכסף מה הפלא? הוא חזר כמו כלב אלינו לבית פה ואין לו חדר לכן הוא ישן בסלון והוא עושה פה פרצופים לכולם במקום להגיד תודה שההורים נותנים לו הכל למרות כל החרא שהוא האכיל אותם כל החיים. כל החיים אני זוכרת אותו צועק על אמא שלי מתווכח איתה מאשים אותה כשהיא נותנת לו הכל. מקלל אותה אומר לה שהיא שטן בזמן שהוא האפס הכי גדול. אני זאת שסופגת את כל הריבים המסריחים שלו וצריכה לספוג את זה שלהורים אין נחת.. במשך כל השנה למרות הכל אמא שלי דאגה לו ביקשה להביא לו אוכל למרות שזאת שעה הלוך ושעה חזור נסיעה אליו והוא היה כותב לה בחזרה "מה האינטרס שלך להביא לי אוכל"? באיזו חוצפה הוא שואל את זה? כל מה שהוא רוצה מההורים זה כסף ובאמת אין לנו המצב הכלכלי לא פשוט, הוא שאב סכום של 200,000 אתם מבינים? והוא צריך עוד לשכר דירה משל עצמו ואין לו אז הוא דורש מההורים, הם אומרים שאין אז הוא אומר להם שהם משקרים ושהם שונאים אותו. יש לי את הבעיות שלי, באמת בעיות גדולות לא חסר לי, ההורים אמורים לדאוג לי אני בת 16 אני צריכה תמיכה של ההורים, הוא כבר בגיל שהוא אמור לדאוג לתחת שלו במיוחד כשהיחס שלו כלפי ההורים הוא כזה. אני מרגישה שהם סביב החרא שלו כל היום ואני לבד והוא מעיק על כולנו, עושה פרצופים, מקלל, התנהגות דוחה, הכל מזלזל עושים לו פה כביסה הוא זורק הכל על הריצפה משהו דפוק ברמה לא הגיונית.. אמא שלי הציעה להתאמץ כלכלית בשביל פסיכולוג והוא צורח עליה שהיא צריכה טיפול, הנה עכשיו למשל 12 בלילה אני צריכה לשמוע את הנאומים שלו מאשים ומקלל אותה, שגם את זה אבא שלי עושה ולאמא שלי מאוד קשה מול שניהם ואני סופגת את כל זה, זה יותר מדי. אני מתחננת לפתרון וכרגע אין ואני לא מצפה גם מכם אבל מה אתם חושבים? זה שפוי? אני נשברת פה באמת אני לבד..
איך זה קשור למוות? הוא כל היום מאיים שהוא יתאבד, אף אחד לא יודע מה לעשות איתו יותר, אני מבקשת כמובן שלא תיקחו את זה בקטע של להזמין משטרה כי יהרגו אותי ששיתפתי את זה בכלל אני לא צוחקת יש פה הורים והם אחראים פשוט המצב ממש קשה עד כדי שהוא מאיים להתאבד למרות שאני יודעת שהוא לא יעשה את זה וכולם יודעים שלא.

שואל השאלה:
אני מתחננת אם מישהו רואה את זה בבקשה תקדישו כמה דקות תנסו לתת דעה, תנסו להגיד משהו כי המצב אבוד. ואני לא יודעת מה לעשות יותר, ההורים נשברים אז ממי אני אקח את הכוחות? כמובן שגם אני אשבר

הבנאדם נהיה פסיכי

ניסית לדבר עם ההורים שלך על זה?

שואל השאלה:
זה לא חדש
מה אני אמורה להגיד להם? הם יודעים הכל..

אני לא יכולה אפילו לדמיין איך זה מרגיש. ניסיתם לשלוח אותו לפסיכיאטר?

תדברי עם ההורים שלך שיחה רצינית ומכבדת ותסבירי להם את המצב מנקודת המבט שלך, תציעי להם שידברו איתו על מעבר לישיבה ותגידי להם שזה פוגע בך ושאת נשברת
תדברי איתם על לקרוא לער"ן או משטרה או גורם אחראי

קודם כל אל תישברי מכל מצב אפשר לצאת, ניסית לדבר עם אמא שלך עלזה לספר לך איך הכל נראה מהצד? הרי אימהות לא שמות לב למה שקורה באמת כי זה הילדים שלהם, לך הייתי מציעה לשים אוזניות כרגע ולא להקשיב לכל הריבים כרגע

נשמע שהוא במצוקה, שילכו איתו לאיש מקצוע.
אם הוא לא מעוניין, שלא יתנו לו דברים עד שיהיה מוכן לגשת לטיפול.

שואל השאלה:
כל המשפחה בעד פסיכיאטר באמת בקטע של עזרה לא בקטע רע בקטע שיעזרו לו! הוא צורח על ההורים שהם אלה שצריכים טיפול.
שיחה רצינית עם ההורים הייתה 478493 פעמים זה לא עוזר למישהו ואין להם זמן אלי בכלל וכמו שאמרתי אני גם עוברת.. יש לי את הצרות שלי ועכשיו במשבר שלי אישי כשאני הכי צריכה אותם אני לבד ועוד סופגת את כל הבלאגן בבית אח זה אח שלי ואם זה הבעיות הכלכליות ועוד
מהצד הוא נראה ילד אפס וזה נראה מהצד שבגלל שהם ההורים שלו הם הרבה יותר מרחמים לכן קשה להם להגיב כמוני כי מבחינתי זה ילד שלא כואב להעיף אותו מהבית כי הוא כפוי טובה, אני מניחה שקל לי להגיד כי אין לי שום קשר ורגש אליו ובגלל שהם ההורים יש להם רחמים והם
לא יזרקו אותו למרות הכל.. לצערי הרב

דרך אגב אני כל כל מעריכה את התשובות של כולם וכל מי שענה וטרח להגיב זה לא מובן מאליו הלוואי שהיו לי פרחים לכולם תודה ענקית לכם אני במשבר ואתם אלופים תודה!

טוב קראתי הכל, ואני פשוט מזועזעת מהסיפור וכל כך כואב לי. אני לא חושבת שאני האדם לתת פיתרון אבל אם בא לך לדבר בואי לפרטי, תפרקי את הכל, תוצאי הכל ובאמת אני אנסה לעזור לך לפחות מבחינה נפשית. ואני יכולה להציע 2 פתרונות אפשריים אחרים אולי אפילו 3. הראשון להתקשר למרפאה לבריאות הנפש שיאשפזו אותו. השני להתקשר למקומות שמטפלים בבעיות משפחה (בין היתר אלימות/סמים/בגידה) והפיתרון ה3 והפחות נעים זה משטרה באופן אנונימי זה ממש נוראי לעשות וברור שההורים שלך לא ירצו אבל אולי למשטרה יש פתרונות אבל אני באמת מקווה שזה פתרון אחרון רק מהפחד שיתערבו שירותי רווחה בעניין. את יכולה להתקשר כשכנה ולהגיד שהרעש מפריע אני באמת לא יודעת. סורי שהפיתרונות כל כך גרועים באמת שאני לא יודעת איך לעזור מעבר, נסי לפנות ליועצת בית ספר

תקשיבי את לא צריכה להעמיס בראש שלך את השיט שאח שלך עשה, הוא צריך טיפול וכולם הבינו את זה כבר אבל זו כבר בחירה שלו ובסוף הוא ידפק, אלוהים יחזיר לו על הכל, תחפרי להורים שלך שהם צריכים להתעורר ולהפסיק לרחם עליו ממש תחפרי להם על זה ואולי הם ישימו לב

שואל השאלה:
אני גם מקווה מאוד.. קשה לי כבר לקוות כי זה ככה מגיל 0 ואף פעם לא היה מצב באמת שהכל שקט..
אי אפשר לקשור אותו וללכת לפסיכולוג וההורים לא יוציאו כספים במאמץ ענקי כדי שהוא לא ישתף
איתו פעולה..

סושילקה אני כל כך בעד אחת מהאופציות אבל תביני כמו שכבר כתבתי אני בעד וההורים יכעסו אם אתערב ואציע אחד מהפתרונות כי זה הבן שלהם, לי אין קשר ורגש אליו ולהם כן מגיל 0 לכם זה שונה. מהצד אני לא מבינה אותם כי הוא קילל ברמה לא הגיונית והשפיל ועשה דברים נוראיים אבל אני באמת מנסה להבין למה הם מנסים להיות טובים בכל זאת והתשובה היחידה שאני מצליחה לחשוב עליה היא כי הם ההורים שלו..ותודה לך אני מעריכה מאוד אין לך מושג כמה

ולתגובה מעלי אני יודעת שאלה לא הבעיות שלי אבל איכשהו הן משפיעות גם עלי זה הכל בתוך הבית זה בלאגן וריבים אי אפשר להתעלם מזה גם אם רוצים, אין לי חברה ללכת אליה אין לי חברים אני לבד ואני סופגת פה הכל בלי בחירה כל כך.. ותודה גם לך

אחותי אני מבינה שהמצב גרוע אבל מה השאלה פה? את לא יכולה לעשות כלום חוץ
מלנסות לשכנע את ההורים שלך שיפסיקו לזחול אחריו. אם היית יכולה הייתי אומרת לך להעיף אותו מהבית ושיסתדר לבד הכפוי טובה הזה. במקומך הייתי מתחילה לעבוד את החיים שלי כל שבוע כדי לקבל משכורת טובה ולהעביר להורים חלק גדול ממנה אחרי שהם מבטיחים לך שהם לא מביאים כלום מהכסף הזה לאח שלך.
אין לי מושג מה להגיד לך חוץ מזה. את ילדה חזקה ורואים שאת כבר בן אדם עם אופי בוגר, את והמשפחה שלך עוברים תקופה לא קלה ואני מעריכה אותך מאוד.

שיתחילו עם פסיכולוג, או מאמן אישי. או אם הוא דתי אז לרב שמתמצא בזה.
ובמידת הצורך פסיכאטר.
לדעתי, הוא חשב עד היום כמו ילד, או שהוא פשוט ישן.
ועכשיו הוא התעורר והתבגר והבין שלחשוב כמו שהוא חשב עד היום לא רק שלא יקדם אותו, אלא יחזיר אותו המון אחורה.
וזה מה שקורה לו בפועל. לישון בסלון על תקן אורח זה לא הכי נעים.

שואל השאלה:
תודה רבה גם לך! ^ ^תשמעי אני מתה לעבוד ובכלל לצאת מהבית וכמו שאמרתי יש לי את הבעיות האישיות שלי, שהן לא פשוטות הן חרדות חברתיות אני לא מסוגלת לדבר עם אנשים אז לצאת לעבוד? רק מלחשוב על זה אני מפחדת כבר הייתה לי עבודה והיה לי מאוד קשה בה
נכון אין פה כל כך שאלה אבל אני פשוט צריכה עזרה ומיואשת אז אני לא יודעת כבר מה לעשות..

מנחש
נכון זה לא נוח לכן הוא כועס שההורים לא ממ מנים לו מקום משלו בכסף שאין להם!
אני באמת לא מבינה אם היה להם הם לא היו נותנים? הבית קורס כלכלית ואני לא מסכימה לקנות לעצמי מההורים כלום אז הוא דורש סיגריות דלק ושכר דירה בגיל 25. כמו שאמרתי
הוא מאמין בדת ולא מוכן ללכת איתה זה באמת משהו דפוק ולפסיכולוג הוא לא מוכן ללכת.. זה באמת אבוד כבר

שואל השאלה:
אתם יודעים מה? נתתם לי את האומץ לדבר עם ההורים על זה, אני אעשה את זה אני לא צריכה לפחד מזה. נתתם לי דחיפה, תודה רבה לכולם!

את פשוט מלכה
בבקשה תשתפי פה כל הזמן איך העניין מתקדם אני בטוחה שכולם ירצו לדעת לשלומך ושלום המשפחה שלך

שואל השאלה:
אני אשמח לשתף, חח מרגישה שכבר טחנתי לכם את המוח..
תודה רבה על האכפתיות אתם מדהימים
זה לא מובן מאליו

מצטערת בשבילך. ועצוב לי לקרוא את זה. לא מגיע לכם לעבור את המצב הזה בגלל בנאדם שבוחר לא לעשות כלום עם החיים שלו.
זה ממש מגעיל היחס שלו כלפי ההורים שלך, ועצוב איך שהוא מתנהג למרות שהם נותנים לו כל מה שהם יכולים לתת. ועוד בוחר להפיל עליכם את כל הבעיות שלו, במקום להתבגר ולהתחיל להתמודד עם הבעיות שלו בעצמו. ושזה עוד בעיות שהוא גרם לעצמו, כי הוא לא מסוגל לעשות משהו עם החיים שלו. הוא פשוט מוותר על להתמודד בעצמו מלכתחילה ונותן להורים שלך להתמודד בשבילו, לפתור לו את הבעיות, ולדאוג לו כשהוא מספיק בוגר לדאוג לעצמו. ושגם ככה קשה להם והוא רק מקשה עוד יותר במקום לעזור להם.


ניסית אולי לדבר עם ההורים שלך? תעשו שיחה רצינית, דברי איתם על זה, תגידי להם מה את מרגישה, תנסי למצוא איתם דרך איך לפתור המצב הזה.

שואל השאלה:
אני אעשה איתם שיחה כן, וכן הוא נוראי..ובדיוק הוא לא עוזר למצב שהמשפחה נמצאת בו גם ההורים עוברים עוד דברים וגם אני והוא פשוט מוסיף.. תודה רבה על הזמן שלך והעזרה :)

קראתי הכל. הבחור פשוט עלוקה על גב ההורים שלך ואת מוכרחת לדבר על הנזק הכבד שהוא גרם להם ועל זה שהנזק הזה יישאר ויגדל עד שהוא יעזוב ויחיה על חשבון עצמו.
בבקשה תעדכני על השיחה שלך עם ההורים!!!

שואל השאלה:
וואו אני בהלם בכלל שאכפת לכם חח תודה רבה אני באמת מעריכה מאוד אני מבטיחה לעדכן, אני מקווה שזה ילך בסדר כי בכל הפעמים שניסיתי להגיד את דעתי זה לא נגמר טוב.. אני אנסה להסביר שברגע שאני צריכה "לשלם" על זה אני לא מוכנה לזה.. שלו לא מגיעה התמיכה והעזרה הזאת ולי כן כאילו אני לא עשיתי שום דבר שהוא לא בסדר ואני לא בגיל שאני אמורה להתמודד לבד אני עדיין בת 16 ואני צריכה אותם יותר מתמיד..

אם אח שלך לא מבין בדרך של דיבורים אז אולי הוא יבין בדרך הקשה.
אם הוא לא מקשיב לאף אחד אז לפחות תדברי על זה עם ההורים שלך, הוא צריך ללמוד להסתדר בעצמו, הוא כבר בגיל מבוגר מספיק בשביל לממן את עצמו והוא עבר את הגיל של לשבת על הספה ולא לעשות כלום.
ההורים שלך צריכים לחנך אותו ביד קשה ולא לרחם עליו כי בינתיים זה לא ממש עוזר.
שפשוט יתנו לו להסתדר בעצמו אחרת הוא בחיים לא יבין.
והוא צריך להפסיק לתרץ את העצלות שלו על הדת, אחרי הכול צריך גם לעבוד, אלוהים לא ישלח כסף מהשמים אבל הוא כן יכול לעזור בפרנסה, ומן הסתם שאם הוא לא יעבוד אלוהים לא ישלח אליו כסף, והוא צריך להבין את זה, ההורים שלך צריכים להבהיר לו בדרך קשה את המצב, שהוא פאקינג בן 25 וצריך להתאפס על עצמו, אם הוא לא יעבוד הוא מתישהו עלול להיכנס לחובות וכשנכנסים לזה קשה לצאת מזה כי יש מלא ריביות, הוא צריך להתבגר הוא לא נער מתבגר שיכול לעשות מה שבא לו.
את כול זה ההורים שלך חייבים להגיד לו, ולעשות את זה בדרך הקשה.
חוץ מזה זה לא העניין שלך, את יותר בוגרת ממנו אבל את לא צריכה להפיל הכול עלייך, בשביל זה יש לו הורים, אבל אחרי הכול הם לא יכולים לעזור לו אם הוא לא עוזר לעצמו, הוא צריך ללמוד להסתדר בעצמו, תגידי להורים שלך שאת צריכה אותם עכשיו אבל הם מקדישים את כול היחס לאח שלך והוא לא ראוי לזה אפילו.
קיצר תסבירי להם את זה ואז תני להם לטפל בזה, ותתעסקי בדאגות שלך, אם לא אכפת לו שהוא הורס לעצמו את החיים אז זה לא משהו שאמור להעסיק אותך, פשוט תגידי להורים שלך שיטפלו בזה כי זה חשוב ואז קחי צעד אחורה ותנסי לא לחשוב על זה.
וסליחה על החפירה

הוא לא משוגע. אין לו מחלות נפש ופסיכיאטר או פסיכולוג לא יעזרו לו. אמא שלך צריכה להשיב לו בצורה שהוא מדבר אלייה. הוא צריך להבין שהוא לא ילד קטן ושלא כל העולם סובב סביבו. אם זה לא עובד אז זאת כן בעיה פסיכולוגית כי הוא מתנהג כמו ילד קטן. תלכו לפסיכיאטר ואל תתנו לו בחירה בכלל.

שואל השאלה:
הלוואי שיכולתי להביא עליהם את כל התגובות שלכם אתם צודקים באלף אחוז

קיש קיש לפסיכיאטר שיטפלו בו הסתובב לו בורג במוח

אני מצטערת כי כמו שזה נשמע לדעתי כדאי להעביר אותו לאישפוז פסיכיאטרי או שאת ואמא שלך תעברו דירה ): זה בטח מצב ממש קשה ואני מצטערת לשמוע
מקווה שישתפר בקרוב 3>

הם חייבים לספוג את זה. הם לא יכולים לתת לו להמשיך ללחוץ על החולשות שלהם, אחרת הוא לא לעולם לא יפסיק למצוץ להם את הדם, פשוט אין לו תמריץ. הוא מתנהג כמו מכור אבל הוא לא מכור לשום דבר חוץ מלנצל את ההורים שלכם, ככה שאם לא ייתנו לו את מה שהוא רוצה לאורך מספיק זמן הוא ייאלץ להתיישר

שואל השאלה:
תודה לך, את מדהימה לא ציפיתי לתשובות כאלה.. :)
תשמעי הכי קל להגיד זה שההורים אולי פינקו מדי זה בגלל שהוא לא השאיר להם יותר מדי ברירות וגם כשהם היו נוקשים הוא היה גונב כספים זה כאילו שהוא לא קשור למשפחה. כמו שאמרתי הוא "נשאב לחברה הנוראית הזאת באותה עיר והושפע מימנה בדרך קיצונית. ההורים שלי לא אשמים ומהצד גם לי הכי קל להגיד תעיפו אותו לקיבינימט אבל הם ההורים שלו אני יכולה להבין את הצד שלהם שלמרות שהוא חרא הם רק רוצים לתקן. הקטע עם הכספים נגמר אנחנו לא יודעים מה יהיה איתו בינתיים הוא תקוע בסלון והם באמת רוצים לעזור לו..
קשה לי ממש להתרכז בלימודים כשכל המצב בבית לא טוב וההורים כל הזמן מנסים לרצות אותו משום מה ולהבטיח לו שהם ימכרו אפילו את הבית שהם קנו ולקנות בית עם עוד חדר רק בשבילו שזה אומר שאני צריכה לעבור בית ספר שוב ואני כבר כיתה יא אין לך מושג כמה זה קשה המעברים האלה והכל בגללו שהוא בן 25 אני יודעת שאני חוזרת על זה אבל זה כל כך לא פייר הוא לא אמור לנהל לנו את החיים..

היי מה קורה? דיברת כבר כם ההורים שלך?

שואל השאלה:
תשמעו אתם צודקים.. אבל איך ההורים יכולים להציב לו אולטימטום ופתאום להעיף אותו (בצדק) ולתת לו להתמודד כשהתגובה שלו לזה היא שהם שונאים אותו והם הורים רעים, אתם מבינים כמה הם נפגעים מזה? הם לא רוצים "לזרוק" אותו כי אז הוא מגיב ככה ואז כולם מסביב מטיפים ואומרים את דעתם שלא עושים את מה שהם עושים אבל הם לא יודעים את כל המצב מבחינתם ההורים זרקו אותו פשוט וזה מסובך אוף.. אתם צודקים זה הדבר שצריך, בעצם שחייב לעשות אבל איך ההורים יכולים כשהוא מגיב כאילו הם מתעללים בו?

אין לו אינטרס להקשיב כי הכסף ממשיך להגיע אליו. אתם צריכים להציב לו אולטימטום, או שהוא מתאפס על עצמו ומתחיל להקשיב, או שהוא לא מקבל כסף. אבל (וזה אבל חשוב!) תשאירו אותו קרוב אליכם. כי מי יודע לאן הוא יכול להגיע, והוא בכל זאת משפחה.

חוץ מזה אני חייב להגיד לך כל הכבוד, גם על הפתיחות וגם על זה שאת מנסה להתמודד ולפתור את הבעיה. לבלבלב

אני חייבת להגיד משהו שמנחה אוצי וככה אני הולכת לחנך את ילדי בעתיד. הורים רעים הם הורים טובים. הורים שלא מפנקים את הילד והורים ששמים לו אולטימטום ונותנים לו להתמודד עם הקשיים לבד הן ההורים הכי טובים שאי פעם יהיו, כמובן שכל הורה הוא ההורה הכי טוב לילדו (חוץ ממקרים עם אלימות או סמים) אבל ברמה המקצועית זו דרך לחנך ילד. כנראה איתך נעשתה עבודה ממש טובה ורואים כי את אכפתית ושנה לב לסביבה ומעריכה דברים ואנשים שעוזרים לך כמו כאן, אבל אם אח שלך כנראה ההורים לא הצליחו. לא שמו לב בזמן ולא יכלו למנוע את השפעת הסביבה עליו. אני חושבת שאם את מתכוונת לדבר איתם אז ברוגע ובלב הכי שלם נסי להגיד להם את זה, תגידי להם שאת אוהבת אותם ומעריכה אותם קודם כל ושהם ההורים הכי טובים בשבילך ובשביל שיהיו הורים טובים גם בשביל אחיך הם חייבים להיות אליו קצת רעים. לא בגלל שאין כסף בבית או יש אלא בגלל שהוא צריך ללמוד מה זה עבודה ומה זה ערך של כסף.
עדיין נורא קשה לי לשמוע על הסיפור שלך כי זה פשוט עולם לא פייר ולא הוגן ואם הייתי מכירה אותך שהיית גרה בסביבתי הייתי אומרת לך לבוא אלי הביתה לפחות לזמן שהוא נמצא שם כדי שהדבר לא ישפיע עליך בצורה כל כך רעה. מעבר לזה שתדברי עם ההורים שלך אני חושבת שאם ובאמת המצב נדרדר תעשי גם את צעד לבד כמובן באופן אנונימי ורק במצב קיצוני ביותר ובזהירות כדי לא לקרוע את הקשר עם הוריך. נסי למצוא עוד מישהו להישען עליו חברות/חבר/בני דודים/סבתא וסבא וכו.. כי להיות לבד ולהרגיש לבד במצב כזה זה נורא קשה ולדעתי אפילו לא טוב כי זה יכול לפגוע בלת אם יהיה לך מישהו שאת יודעת שהוא תמיכה וגב ברמה הנפשית זה יהיה נהדר. ובנוגע ללימודים וכאלה, תחשבי איזה גדול זה שהשגת יעד אחד בדרך שלך, בחלום שלך. אל תהפכי את אח שלך להיות הדבר שיקח ממך את זה. ברור שלי שזה משפיע עליך לא רק נפשית אלא גם באמת בצרכים שלך לחיים וללימודים. נסי לקבל מזה מוטיבציה, להעלות על האתגר.
ושוב אם תרצי לדבר/לפרוק/לכעוס/להתייעץ או כל דבר אחר אפילו בעוד שנתיים תפני אלי בכיף. אשמח גם להשאיר לך מספר טל בפרטי