13 תשובות
אנחנו לא במקום של לאבחן את המצב הנפשי שלך... הכי טוב שתלכי לאחד מוסמך לבדוק את זה
כן. לכי לפסיכולוגית
אנונימית
שואל השאלה:
זה לא רק חרדה חברתית? יכול להיות שזה ממש התפתחות של מחלה נפשית כמו סכיזופרניה וכאלה?
זה לא רק חרדה חברתית? יכול להיות שזה ממש התפתחות של מחלה נפשית כמו סכיזופרניה וכאלה?
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית, באמת זה תסמינים של חולי נפש?
אנונימית, באמת זה תסמינים של חולי נפש?
אנונימית
אנחנו לא מוסמכים לאבחן אותך אבל לדעתי אין לך מחלה נפשית. אני חושבת שהדימוי העצמי שלך ממש נמוך ואת נכנסת לחרדות שהכל קשור אלייך. את צריכה לפתח יותר מודעות למקום שלך בחברה ומי את בתור בן אדם ואיזה אופי את בונה לעצמך.
אנחנו לא פסיכולוגים ולא יכולים להוות תחליף ליעוץ נפשי. אם את חושבת שיש משהו לכי לפסיכולוג/ פסיכיאטר
אנשים שלא מוסמכים לאבחן את זה לא יכולים כמובן,את תמיד יכולה לזכור שהכל בראש,לפני שאת פונה לפסיכולוג תנסי להבין את המצב שלך בעצמך,להבין את עצמך ולנסות לעשות שינוי בנוגע לזה.
זה תהליך שאת צריכה לעבור בעצמך,אם תראי ששום דבר לא משתנה אז כן לדעתי כדאי לפנות לפסיכולוג.
זה תהליך שאת צריכה לעבור בעצמך,אם תראי ששום דבר לא משתנה אז כן לדעתי כדאי לפנות לפסיכולוג.
שואל השאלה:
אבל אתם יכולים לחלוק איתי את דעתכם. לא אמרתי שתתנו לי דיעה של פסיכאטר מומחה
אבל אתם יכולים לחלוק איתי את דעתכם. לא אמרתי שתתנו לי דיעה של פסיכאטר מומחה
אנונימית
וואו אני ממש כמוך כאילו אני מנתחת גם כל דבר אבל אני יודעת להסתיר את זה..
וזה גם גורם לי לפעמים להיות בדיכאון כי אני מתבאסת מכל פרט קטן ואז הוא נשאר לי בראש לכמה שעות..
תנסי להסתיר את זה.. כמה שאת צריכה להיות כמו שאת עדיין דברים כאלב עדיף להסתיר.. ותנסי להיראות כאילו לא באמת חשבת על פרטי הפרטים.
לא רוצה לבאס או משהו אבל לי כן חברים וזה שאני מפרטת ומנתחת כל דבר לפרטים לא מפריע לי בכלל.. להפך, אני יודעת יותר איך לעזור לאנשים ושמה לב מתי הם עצובים וגם בדרך כלל אני שמה לב יותר לאנשים שהם יותר מבודדים או שקרה להם משהו.
אל תקחי את זה למקום רע.
זאת את וזה לא אומר שאת חולת נפש.
וכשתמצאי מישהו שאת מרגישה חופשייה איתו אל תתביישי לדבר על פרטים וכאלה אבל תזכרי שיש דברים שעדיף לשמור לעצמך.
ואצלי זה קצת מופחת ואת מכירה את עצמך יותר אז אם את מרגישה טיפה לא נורמלית עדיף שתבדקי את זה או תלכי לפסיכולוג
מאמינה בך ומקווה שתצליחי להתמודד עם זה❤
וזה גם גורם לי לפעמים להיות בדיכאון כי אני מתבאסת מכל פרט קטן ואז הוא נשאר לי בראש לכמה שעות..
תנסי להסתיר את זה.. כמה שאת צריכה להיות כמו שאת עדיין דברים כאלב עדיף להסתיר.. ותנסי להיראות כאילו לא באמת חשבת על פרטי הפרטים.
לא רוצה לבאס או משהו אבל לי כן חברים וזה שאני מפרטת ומנתחת כל דבר לפרטים לא מפריע לי בכלל.. להפך, אני יודעת יותר איך לעזור לאנשים ושמה לב מתי הם עצובים וגם בדרך כלל אני שמה לב יותר לאנשים שהם יותר מבודדים או שקרה להם משהו.
אל תקחי את זה למקום רע.
זאת את וזה לא אומר שאת חולת נפש.
וכשתמצאי מישהו שאת מרגישה חופשייה איתו אל תתביישי לדבר על פרטים וכאלה אבל תזכרי שיש דברים שעדיף לשמור לעצמך.
ואצלי זה קצת מופחת ואת מכירה את עצמך יותר אז אם את מרגישה טיפה לא נורמלית עדיף שתבדקי את זה או תלכי לפסיכולוג
מאמינה בך ומקווה שתצליחי להתמודד עם זה❤
אנונימית
שואל השאלה:
זה ככה 5 שנים.
זה ככה 5 שנים.
אנונימית
גם אני הייתי ככה זה עובר פשוט את צריכה לדבר על זה עם מישהו זה פשוט חרדה
מחלת נפש זה דבר רציני ולתת לך את דעתנו לא יועיל בשום צורה וזה דורש טיפול אז פשוט לכי לבדוק את זה אצל אחד שמבין
איחרתי אני מבין
באותו הנושא: