בבקשה תיכנסו.. זה ריב עם אמא שלי שגורם לי להרגיש אשמה ואני חייבת מכם עזרה

אז לפני כמה ימים הגיעה לדואר חבילה בשבילי ובגלל שאני עובדת ואין לי אוטו או נהיגה אז ביקשתי מאמא שלי להביא לי את הדואר כדי שלא יסגר סניף הדואר ושלא יחזירו את החבילה בחזרה לאנשים וגם כי הייתי מתה מסקרנות לפתוח את החבילה.. אז כמה ימים שאמא שלי שכחה לעבור בדואר והיא עובדת ממש קרוב לשם ככה שכל פעם מחדש זה ביאס אותי יותר ויותר והיום הזכרתי לה כמה פעמים וממש ציפיתי לזה וכשהיא חזרה מהעבודה היא עדיין לא לקחה את הדואר אבל היא אמרה שהיא תנסה לקחת אותו אחרי השיעור יוגה שלה.. אז כתבתי לה כמה הודעות ליתר ביטחון כדי שהיא תזכור וב21:00 הדואר תמיד נסגר. אז התקשרתי אליה ב21:00 ושאלתי אם היא לקחה את הדואר והיא אמרה: "לא" ואני כל כך התאכזבתי כי היה לי חשק להפתיע אותה ולעשות מלא מטלות לבית ופתאום היא שוב פעם לא הביאה את הדואר אז אמרתי לה: "ידעתי. ביי" וניתקתי את הפלאפון. ואז היא הגיעה הביתה ואמרתי לה:כל כך קשה לעבור רגע ולהביא את הדואר?? זה ממש איכזב אותי" ואז ראיתי את הדואר ביד שלה והיא הסתכלה עלי כזה בשקט. היא אמרה לי שזה היה מבחן כדי לראות איך אני אכיב ושלא הגבתי הצורה יפה ושגם אם אני לא מקבלת בדחיפות משהו אני חייבת להגיב יפה לאמא.

אז מה אתם חושבים על הסיטואציה? אל תשפטו אותי:( אני מספיק מרגישה אשמה אבל תנסו להבין את הבאסה שנפלה עלי שעוד יום היא כאילו שכחה מזה למרות שאני תמיד עוזרת בבית ועושה מלא דברים בניגוד לאחותי הגדולה שכל היום מתבטלת.. ואני לא אומרת כלום ולא מבקשת כסף ושום דבר.. כל מה שרציתי זה את הטובה הקטנה הזאת וזה מאוד ביאס אותי.

מה לעשות עכשיו? אמא שלי עלתה לחדר ואני ממש עצובה מזה