6 תשובות
נראה לי שאת העצלנית מבנינו
שואל השאלה:
את לא יודעת מה הן הסיבות שלי לשאול את זה כאן.
את לא יודעת מה הן הסיבות שלי לשאול את זה כאן.
אנונימית
טוב. מי ישמע מה ההבדל בין סטיפס לגוגל
מהם התסמינים?
אצל חלק מהנדבקים יכולה להופיע בין שבועיים לחודש לאחר ההדבקה מחלה דמוית שפעת שתסמיניה הם חום גבוה, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גרון, כיבים בפה או באיברי המין. כל התסמינים האלה חולפים ללא טיפול לאחר כמה שבועות.
לאחר מכן ישנה בדרך כלל תקופה של כמה שנים שבה אין שום תסמינים, אך לעיתים מופיעה הגדלה של בלוטות הלימפה בכל הגוף.
עם התקדמות המחלה והירידה בתפקוד של מערכת החיסון מתחילים להתפתח בגוף זיהומים אופורטוניסטיים - זיהומים שאינם מופיעים אצל מי שיש להם מערכת חיסון תקינה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הזיהום בפנאומוציסטיס קריני - טפיל שמצוי בתוך הריאות, אך אינו תוקף בני אדם בעלי מערכת חיסון תקינה.
חולי איידס בשלבים מתקדמים של המחלה עלולים ללקות בזיהומים שונים שנגרמים ממגוון רחב של מזהמים ובהם פטריות כמו קנדידה (שעלולה להתיישב בפה, בוושט או בנרתיק), טפילים כמו טוקסופלזמה, חיידקים ובהם חיידקי שחפת ונגיפים כמו נגיפי הרפס ופפילומה.
במקביל נוטים חולי איידס ללקות בגידולים ממאירים מסוגים שונים כמו לימפומה שאינה הודג'קין (non-hodgkin), גידולים בצוואר הרחם וסרטן עור מסוג סרקומת קפושי (kaposi's sarcoma).
נוסף על זיהומים ועל גידולים קיימות בעיות נוספות שמהן עלול לסבול חולה איידס, ובהן פגיעה בכליות ומחלות נוירולוגיות, שגורמות לשינויים בהתנהגות ובמצב הרוח ולירידה בתפקוד הכללי.
אל המגוון הרחב של הזיהומים שנגרמים בעקבות איידס עלולים להתלוות תסמינים שאופייניים לאותם הזיהומים כמו שיעול וקוצר נשימה, שלשולים, חולשה, חום ממושך, ירידה במשקל, פריחות שונות, שינויים בראייה ופגיעה בכליות.
אצל חלק מהנדבקים יכולה להופיע בין שבועיים לחודש לאחר ההדבקה מחלה דמוית שפעת שתסמיניה הם חום גבוה, בלוטות לימפה מוגדלות, כאבי גרון, כיבים בפה או באיברי המין. כל התסמינים האלה חולפים ללא טיפול לאחר כמה שבועות.
לאחר מכן ישנה בדרך כלל תקופה של כמה שנים שבה אין שום תסמינים, אך לעיתים מופיעה הגדלה של בלוטות הלימפה בכל הגוף.
עם התקדמות המחלה והירידה בתפקוד של מערכת החיסון מתחילים להתפתח בגוף זיהומים אופורטוניסטיים - זיהומים שאינם מופיעים אצל מי שיש להם מערכת חיסון תקינה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הזיהום בפנאומוציסטיס קריני - טפיל שמצוי בתוך הריאות, אך אינו תוקף בני אדם בעלי מערכת חיסון תקינה.
חולי איידס בשלבים מתקדמים של המחלה עלולים ללקות בזיהומים שונים שנגרמים ממגוון רחב של מזהמים ובהם פטריות כמו קנדידה (שעלולה להתיישב בפה, בוושט או בנרתיק), טפילים כמו טוקסופלזמה, חיידקים ובהם חיידקי שחפת ונגיפים כמו נגיפי הרפס ופפילומה.
במקביל נוטים חולי איידס ללקות בגידולים ממאירים מסוגים שונים כמו לימפומה שאינה הודג'קין (non-hodgkin), גידולים בצוואר הרחם וסרטן עור מסוג סרקומת קפושי (kaposi's sarcoma).
נוסף על זיהומים ועל גידולים קיימות בעיות נוספות שמהן עלול לסבול חולה איידס, ובהן פגיעה בכליות ומחלות נוירולוגיות, שגורמות לשינויים בהתנהגות ובמצב הרוח ולירידה בתפקוד הכללי.
אל המגוון הרחב של הזיהומים שנגרמים בעקבות איידס עלולים להתלוות תסמינים שאופייניים לאותם הזיהומים כמו שיעול וקוצר נשימה, שלשולים, חולשה, חום ממושך, ירידה במשקל, פריחות שונות, שינויים בראייה ופגיעה בכליות.
שואל השאלה:
שאלתי את זה פה בגלל סיבה מסוימת, אם את עצלנית מידי כדי לענות אז אל תעני בכלל במקום לעשות רושם כזה...
שאלתי את זה פה בגלל סיבה מסוימת, אם את עצלנית מידי כדי לענות אז אל תעני בכלל במקום לעשות רושם כזה...
אנונימית
תבדקי בגוגל
באותו הנושא: