טוב,אני פורק פה משהו שיושב לי על הלב.

קודם כל אני בן 16, אז ככה.
יש מישהי שאני אוהב ושאני אומר שאני אוהב זה רציני,אין לי מה שכולם קוראים לו "קראש", זה כואב לי לאהוב מישהי שאין לי כל כך סיכוי איתה, היא מהחבורת חברים שלי ואם אני ינסה להתחיל לדבר איתה זה יהיה מביך מאוד וזה ידפוק אותי אם היא לא תרצה, קיצר הבנתם תמצב, אבל אני אשכרה שנתיים לא מצליח להוציא אותה מהראש. כל פעם אני נזכר בה. וזה כואב לי ברמות לא הגיוניות. ואני לא ילד כל כך רגיש וזה. אבל זה פשוט שובר אותי שאין לי סיכוי עם הבן אדם הזה. אני פשוט מתחרפן, אין שום דרך שהיא תצא מהראש שלי. לא משנה כמה ניסיתי להיפטר מזה. זה לא אפשרי.
אני לא נראה כל כך טוב בשביל לגרום לה לנסות להתאהב בי, כל החבר'ה שלי נראים יותר טוב.
אני מפחד שיגיע היום שהיא תדע מזה והיא לא תרצה אףילו לדבר איתי, או שיהיה לה חבר, אני לא יודע מה יקרה לי באותו רגע.
בבקשה אם יש מישהו או מישהי בערך.בגיל שלי שזה קורא להם ויכולים לתת לי עצות איך להוצי אותה מהראש שלי. בבקשה תעזרו לי....
עריכה:אני רק אומר שאני לא מהילדי ריגשי כל הזמן, זה מוזר לי שאני כותב כזה דבר, אבל תנסו להבין אותי...