כתבתי משהו על מישהו שאני אוהבת.. מה אתם חושבים?

פעם חשבתי שאין דבר כזה אהבה.
חשבתי שאנחנו חיים בעולם מזוייף וצבוע, מלא בשנאה.
ואז, למרבה ההפתעה, אתה הגעת.
ומאז לא יצאת.
כמה קיטשי, ככה נכון.
ואני לא אתחיל לכתוב דימויים ומטאפורות קלישאתיות על הרגשות שלי כלפייך, אני לא אגיד שאתה השקיעה בים שלי, שאתה החמצן לריאות שלי, שאתה הגשם לחורף שלי, אני לא אגיד שאני צריכה אותך, שאתה משלים אותי, שאני חייבת אותך.
טוב אני מניחה שכבר אמרתי הא?
ביום אחר הייתי נגעלת מעצמי, מפרץ האהבה הלא מוסבר הזה.
אתה מבין מה אתה עושה לי?
מה המבט שלך גורם לי?
אני לא אני יותר.
אולי, גרסה משופרת יותר של עצמי?
בגלל זה אני שמחה יותר?
ומאושרת יותר?
בגלל זה כל פעם שאני רק אותך אותך הלב שלי יוצא מהמקום? הזווית של הפה מתעקלת אוטומטית כלפי מעלה?
פעם חשבתי שאין דבר כזה אתה.
או במילים אחרות, שאין דבר כזה שלמות.
וואלה, אני שמחה להגיד שהוכחת לי את טעותי.
אני רק מקווה שתישאר, keep proving me wrong.