למה זה ככה אצלי? כולן ככה או שהן פתוחות? בת 15

תמיד חברות שלי היו מאוד פתוחות לנושאים כמו חזיות או מחזור וזה, נושאים של בנות.
אבל אני למשהו תמיד התביישתי בזה מאוד.
נגיד בחנות של חזיות הייתי מתביישת לקנות כי המוכרות שם היו מציעות לי עזרה וזה היה מביך אותי.
ונגיד במחזור אז אם לא הייתי באה לאנשהו בגלל המחזור וחברות שלי היו שואלות למה הייתי אומרת שאני חולה או שאני עסוקה, כי התביישתי לומר שקיבלתי.
שזה ממש ההפך מהן שהן אומרות אם הן לא יכולות כי הן במחזור, וגם הן שלחו בקבוצה שלנו קיבלתי מחזור עם סמיילי מחייך ואמרתי להן מזל טוב, ואני עצמי ממש מתביישת בזה.
אפילו בחצי שנה הראשונה של המחזור שלי לא סיפרתי לאף אחד, הייתי גונבת לאחותי את הפדים בלי שהיא תדע ואף אחד לא ידעתי שקיבלתי כבר.
כשסיפרתי זה היה רק כי הייתי צריכה פדים ונגמרו והמשפחה שלי חשבה שקיבלתי בפעם הראשונה שאמרתי להם ולא לפני.
למה אני ככה מתביישת?
אני לא יודעת למה אבל אני פשוט לט יכולה לדבר על זה.
זה קשור לזה שאין לי ממש קשר עם אמא שלי מאז גיל 8 ואני כמעט לא מדברת איתה, רק באה אליה 3 שעות כל שבועיים?
הכל הבנתי לבד, לא היה לי אף אחד שיסביר לי.
אחותי היא אחות תאומה אז היא לא ידעה הרבה יותר ממני, ואין לי דודות או סבתות או מודל חיקוי נשי.
הן חברות טובות לא כאלה ידידות, הן ממש קשורות אליי
רשמתי בלשון עבר, אבל זה הווה אני עדיין מתביישת