10 תשובות
גם אני ככה מצטרף לשאלה
שואל השאלה:
אשמח שתנעצו
אשמח שתנעצו
אנונימית
תנסי יותר להיפתח ותדברי על זה עם אמא או אבא שלך או תלכי לפסיכולוג
שואל השאלה:
אבל זה ממש חמור נכון?
אבל זה ממש חמור נכון?
אנונימית
אני מציעה לכם ללכת איתם למקום שאתם בטוח אוהבים (מקום שאתם נהנים בו!) ולעשות את היום להכי כיף שיש!!! ממש להכין לוז לאותו היום שבטוח תהנו (אפילו ללכת לאכול איזה קינוח אהוב אחרי המקום שהייתם בו...)ודווקא בגלל שאתם מרגישים לא בנוח איתם, אתם תרגישו בנוח כשכל שאר הנתונים גורמים לכם להיות שמחים...
ככה מלמדים ילד שלא אוהב משהו מסויים, גורמים לו להתרגל אליו בזמן שהוא מאושר מדברים "המסיחים את הדעת"...
תנסו...לפי הפסיכולוגיה זה אמור לעבוד;)
דרך נוספת, אולי לנסות לגעת בשורש הבעיה...להבין ממש למה זה קורה כל התחושות הללו.... כנראה בילדות הם גרמו לכם להרגשת אי נוחות מסויימת שגוררת את אותה התחושה מאז, אולי במצבים ספציפים מסויימים שבתת מודע מזכירים את אותו הרגע בילדות שבו הרגתם באי נוחות. אולי כדאי לעלות זכרונות יחד ולנסות להבין מאיפה זה נובע... בכל מקרה זיכרונות זה דבר טוב לעלות...גם את הטובים וגם את הפחות(ככה לומדים לקבל גם אותם וברוב המקרים לפתור את אותם זכרונות שמלוות בתחושות לא נעימות...)
אגב, אפשר לנסות את שניהם!!! :)
אני בטוחה שזה ישתנה ושהכל יסתדר כפי שאתם רוצים! לכל בעיה יש פיתרון ורק צריכים למצוא אותו!:) נסו מה שכתבתי! אל תחפפו;)
מלא בהצלחה!!!
ככה מלמדים ילד שלא אוהב משהו מסויים, גורמים לו להתרגל אליו בזמן שהוא מאושר מדברים "המסיחים את הדעת"...
תנסו...לפי הפסיכולוגיה זה אמור לעבוד;)
דרך נוספת, אולי לנסות לגעת בשורש הבעיה...להבין ממש למה זה קורה כל התחושות הללו.... כנראה בילדות הם גרמו לכם להרגשת אי נוחות מסויימת שגוררת את אותה התחושה מאז, אולי במצבים ספציפים מסויימים שבתת מודע מזכירים את אותו הרגע בילדות שבו הרגתם באי נוחות. אולי כדאי לעלות זכרונות יחד ולנסות להבין מאיפה זה נובע... בכל מקרה זיכרונות זה דבר טוב לעלות...גם את הטובים וגם את הפחות(ככה לומדים לקבל גם אותם וברוב המקרים לפתור את אותם זכרונות שמלוות בתחושות לא נעימות...)
אגב, אפשר לנסות את שניהם!!! :)
אני בטוחה שזה ישתנה ושהכל יסתדר כפי שאתם רוצים! לכל בעיה יש פיתרון ורק צריכים למצוא אותו!:) נסו מה שכתבתי! אל תחפפו;)
מלא בהצלחה!!!
שואל השאלה:
ואו תודה רבה. את צודקת במאה אחוז... אבל זה המוח זמן כבר ככה לא משנה מה אני עושה איתם כיף אני כבר מפחדת לשבת איתם באותו שולחן אפילו כדי שלא יראו שאני לא נינוחנ כן נוח לי איתם ואני חולה עליהם. אבל זה כבר הרגל.
סתם שאלה. זה מחלה נפשית?
ואו תודה רבה. את צודקת במאה אחוז... אבל זה המוח זמן כבר ככה לא משנה מה אני עושה איתם כיף אני כבר מפחדת לשבת איתם באותו שולחן אפילו כדי שלא יראו שאני לא נינוחנ כן נוח לי איתם ואני חולה עליהם. אבל זה כבר הרגל.
סתם שאלה. זה מחלה נפשית?
אנונימית
אצלי זה גם במשפחה אני כזה שקט לידם ולא מדבר כמעט, ופעם זה לא היה ככה.. הייתי יותר במרכז ומדבר עם כולם.
אני מרגיש כזה לא רצוי..
אני מרגיש כזה לא רצוי..
שואל השאלה:
למה מתעלמים מהשאלה אם זה מחלה נפשית אולי? בבקשה תענו רק על זה שאדע אם אני צריכה ללכת לפסיכאטר?
למה מתעלמים מהשאלה אם זה מחלה נפשית אולי? בבקשה תענו רק על זה שאדע אם אני צריכה ללכת לפסיכאטר?
אנונימית
אולי יש לך חרדות, גם לי זה קורה, תדברי איתם ואולי תנסי ללכת לפסיכולוג/ית
אנונימית
יש רמות של חרדות, זה לא אומר בהכרח שאת צריכה פסיכיאטר, תנסי להיפגש לפחות פעם אחת עם פסיכולוג/ית
אנונימית
באותו הנושא: