15 תשובות
חשבתי על זה גם ולדעתי זה די נכון, לדעתי החיים הם מבחן או הכנה בשביל מה שיש אחרי..
וואו חושבת בדיוק כמוך יצא לי הרבה פעמים לחשוב על זה שכשמתים אז מה קורה עכשיו? כאילו זהו פה זה נגמר אחרי איזה שמונים שנה אבל העולם יותר גדול מאיתנו ולא נראלי שאי פעם נצליח להבין או לדעת
ואולי זה לא הזוי שאין כלום אחרי המוות... אין כזה דבר "היגיון", הכל אפשרי
אנונימית
אני לא חושב שיש גן עדן וגהינום אני אתאיסט אבל, בגלל שיש לנו אמונות שונות הסיבות שלי להשקיע אולי שונת.
אני רוצה לחיות את החיים בכיף ושגם הילדים שלי יחיו בכיף :) אז אני משקיע כדי שאני אהנה וגם בשביל הדור הבא שלי :)
אנחנו עובדים קשה בשביל המשפחה שתהיה לנו בעתיד הילדים הנכדים וכו
האמת שאני די מסכימה איתך. אני פשוט חושבת שהמוות זה מה שמעניק לחיים את המשמעות שלהם, עצם העובדה שזה לא ימשך לנצח זאת אומרת שיש לך זמן מוקצב להפיק את המיטב ובגלל זה אנשים תחרותיים וכל הזמן רוצים להצליח יותר, כי אין להם את כל הזמן שבעולם לעשות את זה.

כמה פעמים חשבתי על זה שאולי החיים שאנחנו חיים עכשיו זה הכנה לחיים האמיתיים שמגיעים אחר כך או שאולי זה בעצם מבחן קבלה לגן עדן וגיהנום.
שואל השאלה:
עם זה אני מאוד מסכימה. ברור שצריך לעבוד קשה. כמו שכתבתי, זאת הכי אני.
מחשבה טובה ותשובה שכבר כתבת..
החיים הם ניסיון לפי דעתי,
האדם נמדד במשך כל חייו בכל מעשיו
בכל מחשבותיו וכו'
אם הבן אדם הינו בן אדם ראוי להמשיך את חייו
ולא להפסיק כל מה שחווה כל חייו כמו טענתך
הוא יילך לגן עדן שם יחיה לנצח.
זוהי דעתי רק אומרת...
גם אני לא כל כך מאמינה בדת כלשהי אבל אני מאמינה בזה שאנחנו כאן ואפשר לחשוב מה יהיה אחרי זה או להתעסק במה שקורה עכשיו ואני בוחרת בעכשיו פשוט להנות מהרגע
אנשים משקיעים בחיים בעולם הזה, החומרי, מהרבה סיבות. חלק משקיעים כדי להשאיר חותם בעולם הזה, כי הם מרגישים צורך להשאיר משהו מהם. חלק עושים זאת בשביל הצאצאים שלהם, בשביל המורשת המשפחתית. חלק עושים זאת כי הם מאמינים שהעולם הבא הוא לא עולם חומרי ולכן צריך להפיק את המיטב מהעולם הזה ולנצל בו כל רגע.

אני כן מאמינה בעולם הבא, שהוא סוגשל מתנה שהנפש שחיה בעולם הזה מקבלת. לדעתי, העולם הזה הוא לא הסוף.
בוקר טוב.
ובכן אני מבין כמעט וכולם חושבים כך או אחרת.

חיים פעם אחת, מבחן לחיים הבאים, מבחן לגן עדן , גהנום או כל דבר אחר.

אבל! היי אולי אני אשנה את דעתך ואראה לך עוד תאוריה אחרת בחיים.

אם כבר? אנחנו לא יודעים מה יקרה הלאה. למה שלא נעשה היסטוריה בחיים שלנו אישית.
נכון כי יש דבר שקוראים לו עץ המשפחה?

ובכללי? יש דבר שקוראים לו היסטוריה.
כמה , וכמה אנשים! שמתו בסוף אבל הם ובזכותם! שינו את כל חוקי העולם!

סתם דוגמא איינשטין!
ואז את! שכל כך הרבה אנשים מכירים אותך שאכפת להם מי את , אחרי שבן אדם מת, קוראים וכותבים עליו עד כמה שהוא היה טוב! וכמה הוא עשה טוב וכמה הוא שנה את החיים של אנשים בשיחות נפש בלקחת החלטות , עזרה , בתמיכה אני בטוח כי היה לך מקרים כאלה , את חושבת שכל זה לפח!? ממש ממש לא .

אלה הם החיים וזה הוא סיפור שכל אחד יכול לכתוב.
את בוחרת אם לכתוב סיפור יפה לפי היסטוריה שלך. בזכות שאת עושה טוב לכל האנשים מסביב.

אז מה השאר לנו לעשות בחיים הינתים?
לתת את המיטב שלנו! לחיות את הרגע כאילו זה יום האחרון!
ולשאוף להכי הרבה.
בין אם יש המשך רוחני לנפש עצמה, יש המשך לחיים ואנשים ברוב המקרים ירצו ילדים, המשכיות לקיום שלהם. יש לנו תרבות מוזרה, אנשים רוצים להטביע את השם שלהם ורוצים שיכירו אותם למשך תקופת זמן ארוכה אחרי המוות שלהם.
סטטוס חברתי לא ישנה הרבה אחרי שנמות, אבל הסטטוס החברתי לא רלוונטי כדי לנצל אותו, הוא פידבק של החברה, הוא תוצאה של המעשים שהבן אדם עשה לאורך החיים שלו, או לפחות המעשים שלא הסתיר.
וואלה צודקת!
אני מסכימה איתך
חשבתי על זה ככ הרבה בימים האחרונים
אבל בנתיים אנחנו פה , מה כבר נשאר לנו לעשות? (:
ייתכן אבל אולי צריך להמשיך הלאה ולא להיתקע במחשבות האלה כל החיים