8 תשובות
תשעה באב נגמר באותו יום שהוא מתחיל שזה יום ראשון הבא ב 29ערב תשעה באב
אמירת קינות ברחבת הכותל, ערב תשעה באב ה'תשס"ד; ניתן להבחין כי האנשים יושבים על הקרקע, ונמנעים מלשבת על כיסאות מגבהים - כחלק ממנהגי האבלות
ימי בין המצרים הם הימים שמתחילים בתענית שבעה עשר בתמוז, עד לאחר תשעה באב. במהלך תקופה זו נוהגים דיני אבלות שונים שחומרתם עולה ככל שקרב תשעה באב (החל מי"ז בתמוז, החל מר"ח אב, ובשבוע בו חל תשעה באב). דינים נוספים חלים על ערב תשעה באב.
בערב תשעה באב אסרו חז"ל לאכול בסעודה המפסקת (הסעודה הנערכת בסמוך לתחילת הצום) בשר ולשתות יין. איסור זה מופיע כבר במשנה, אך ברוב עדות ישראל נהגו להחמיר ולא לאכול בשר ולשתות יין כבר מראש חודש אב (מנהג האשכנזים), או בשבוע בו חל תשעה באב (מנהג הספרדים).
בסעודה המפסקת אסור לאכול יותר מתבשיל אחד, וישנם דיונים בהלכה מה הגדרתו של תבשיל לעניין איסור זה. כמו כן אסור לאכול את הסעודה המפסקת בקבוצה של 3 אנשים ויותר ביחד, על מנת שלא להתחייב בזימון בברכת המזון. ישנם רבים הנוהגים לאכול ביצה קשה בסעודה זו, ולשים עליה אפר - כמנהג אבלים. הביצה נחשבת כתבשיל, לפיכך הנוהגים מנהג זה אינם אוכלים תבשיל נוסף בסעודה (13). אחרים נוהגים לאכול אורז עם עדשים, הן משום צורתם העגולה של העדשים המסמלת את מעגל החיים, והן משום שעדשים נחשבים למאכל אבלים.
בקרב יהודי אשכנז (דרוש מקור) נוהגים רבים לאכול סעודה רגילה קודם לצום, ומעט קודם לכניסת הצום לאכול סעודת מפסקת סמלית, לפי דיניה.
בשנה שבה חל תשעה באב במוצאי שבת, ניתן לאכול בסעודה המפסקת (שהיא בעצם סעודה שלישית של שבת) ללא כל ההגבלות הללו, היות שאין נוהגים מנהגי אבלות בשבת.
עינויי הגוף
נעליים שאותם נועלים ביום כיפור ובתשעה באב במקום נעלי העור האסורים בנעילה. נעליים אלו מכונים "נעלי יום כיפור"
מאחר ותשעה באב הוא החמור מכל צומות האבל, חלים בו חמשת העינויים הנוהגים ביום הכיפורים. אולם הסיבות לאיסורים אלה שונה; בעוד ביום כיפור חלים העינויים משום קדושה וכפרה, בתשעה באב נאסרו הדברים משום אבלות. הבדל נוסף הוא שבעוד יום כיפור נוהג מדאורייתא, תשעה באב נוהג מדרבנן.
חמשת האיסורים כוללים הימנעות מהדברים הבאים:
אכילה ושתייה - אסורה כל אכילה ושתייה. חולים פטורים מאיסור זה לגמרי, משום שחכמים לא החילו את חובת הצום על חולים. עם זאת, מצופה מהם ש"לא להתענג במאכל ובמשתה" (14). יולדת (ב־30 ימים הראשונים לאחר לידה) פטורה מהצום, ונחלקו הדעות האם היא רשאית לצום כאשר מרגישה את עצמה כשירה לכך. מעוברות ומניקות חייבות בצום (15), אולם אם הן סובלות מחולשה נחשבות כחולות ואינן חייבות לצום.
רחיצה - רחיצה לשם הנאה אסורה, בין במים חמים ובין במים קרים (16). אולם שטיפת ידיים עד פרקי האצבעות כדי להסיר לכלוך מותרת (17), וכן מותר מעבר במים להולך בדרך כאשר אין לו אפשרות אחרת (18).
סיכה - משיחת הגוף בתכשירים לטיפוח או הנאה. סיכה לצורך רפואי מותרת.
נעילת הסנדל - נעילת נעליים העשויות מעור (19). יש מחמירים ולא נועלים שום נעל נוחה גם שאינה מעור.
תשמיש המיטה - קיום יחסי מין. ישנם דעות לפיהם בלילה גם נוהגים כל דיני הרחקות (20).
מאחר ומהותו של תשעה באב היא האבלות על החורבן, חלים בו מנהגי אבלות נוספים:
נמנעים מישיבה על כיסא הגבוה משלושה טפחים (אך רק עד חצות היום) (21).
יש הנמנעים מהרחה של מיני בשמים. (22).
ממעיטים באמצעי הנוחות בשינה, כגון שימוש בכרית אחת במקום שתיים למי שרגיל בכך, או לישון על מזרן המונח על הרצפה, ולא על מיטה (23).
איסורים נוספים
איסור לימוד תורה
בתשעה באב נאסר לימוד תורה. סיבת איסור זה היא בכך שהלימוד משמח את הלב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב" (ספר תהילים, פרק י"ט, ט'), ומשום כך בתשעה באב, שהוא יום אבלות, אסור ללמוד תורה. היוצאים מהכלל הם כתובים העוסקים בפורענות עם ישראל, כגון מגילת איכה וספר איוב, חלקי הפורענות בספר ירמיה, ופירושיהם השונים, וכן פרקים מן התורה שבעל פה העוסקים בפורענות ובאבלות. בנוסף מותר ללמוד את הלכות היום - הלכות אבלות ותשעה באב.
עשיית מלאכה
הגדרת מלאכה לעניין זה היא עבודה, ואינה זהה להגדרת מלאכה לעניין שבת.
עבודה בתשעה באב תלויה במנהג המקום: במקום בו נהגו שלא לעשות מלאכה - אסור לעבוד, ובמקום בו נהגו לעשות מלאכה - הדבר מותר (24). חז"ל המליצו להימנע מעשיית מלאכה, ואמרו שהעושה מלאכה ביום זה אינו רואה בה סימן ברכה, מכיוון שהדבר מסיח את הדעת מהאבלות (25). בימינו נהוג שלא לעשות מלאכה לפחות עד חצות היום; לאחר חצות היום הדבר מותר רק למה שמוגדר בהלכה כ"דבר האבד". (26).
תלמידי חכמים אסורים לעשות מלאכה בכל מקום. (27)
שאלת שלום
על פי התוספתא, ה"חברים" (=תלמידי חכמים) אינם שואלים בשלום חבריהם בתשעה באב, אך הם משיבים שלום בשפה רפה ל"הדיוטות" שאינם יודעים הלכה זו. (28)
תשעה באב שחל בשבת
כאשר חל תשעה באב בשבת, מנהגי האבלות נדחים ליום ראשון - העשירי באב. בשבת עצמה אין נוהגים דיני האבלות, אף שהיא חלה ביום ט' באב, ומותר לאכול אף בסעודה המפסקת בשר ויין. עם זאת, נחלקו הפוסקים לגבי לימוד תורה: לדעת השולחן ערוך מותר ללמוד גם בדברים שלא קשורים לחורבן (דרוש מקור). מחלוקת אחרת היא לגבי איסור תשמיש המיטה (29).
אמירת קינות ברחבת הכותל, ערב תשעה באב ה'תשס"ד; ניתן להבחין כי האנשים יושבים על הקרקע, ונמנעים מלשבת על כיסאות מגבהים - כחלק ממנהגי האבלות
ימי בין המצרים הם הימים שמתחילים בתענית שבעה עשר בתמוז, עד לאחר תשעה באב. במהלך תקופה זו נוהגים דיני אבלות שונים שחומרתם עולה ככל שקרב תשעה באב (החל מי"ז בתמוז, החל מר"ח אב, ובשבוע בו חל תשעה באב). דינים נוספים חלים על ערב תשעה באב.
בערב תשעה באב אסרו חז"ל לאכול בסעודה המפסקת (הסעודה הנערכת בסמוך לתחילת הצום) בשר ולשתות יין. איסור זה מופיע כבר במשנה, אך ברוב עדות ישראל נהגו להחמיר ולא לאכול בשר ולשתות יין כבר מראש חודש אב (מנהג האשכנזים), או בשבוע בו חל תשעה באב (מנהג הספרדים).
בסעודה המפסקת אסור לאכול יותר מתבשיל אחד, וישנם דיונים בהלכה מה הגדרתו של תבשיל לעניין איסור זה. כמו כן אסור לאכול את הסעודה המפסקת בקבוצה של 3 אנשים ויותר ביחד, על מנת שלא להתחייב בזימון בברכת המזון. ישנם רבים הנוהגים לאכול ביצה קשה בסעודה זו, ולשים עליה אפר - כמנהג אבלים. הביצה נחשבת כתבשיל, לפיכך הנוהגים מנהג זה אינם אוכלים תבשיל נוסף בסעודה (13). אחרים נוהגים לאכול אורז עם עדשים, הן משום צורתם העגולה של העדשים המסמלת את מעגל החיים, והן משום שעדשים נחשבים למאכל אבלים.
בקרב יהודי אשכנז (דרוש מקור) נוהגים רבים לאכול סעודה רגילה קודם לצום, ומעט קודם לכניסת הצום לאכול סעודת מפסקת סמלית, לפי דיניה.
בשנה שבה חל תשעה באב במוצאי שבת, ניתן לאכול בסעודה המפסקת (שהיא בעצם סעודה שלישית של שבת) ללא כל ההגבלות הללו, היות שאין נוהגים מנהגי אבלות בשבת.
עינויי הגוף
נעליים שאותם נועלים ביום כיפור ובתשעה באב במקום נעלי העור האסורים בנעילה. נעליים אלו מכונים "נעלי יום כיפור"
מאחר ותשעה באב הוא החמור מכל צומות האבל, חלים בו חמשת העינויים הנוהגים ביום הכיפורים. אולם הסיבות לאיסורים אלה שונה; בעוד ביום כיפור חלים העינויים משום קדושה וכפרה, בתשעה באב נאסרו הדברים משום אבלות. הבדל נוסף הוא שבעוד יום כיפור נוהג מדאורייתא, תשעה באב נוהג מדרבנן.
חמשת האיסורים כוללים הימנעות מהדברים הבאים:
אכילה ושתייה - אסורה כל אכילה ושתייה. חולים פטורים מאיסור זה לגמרי, משום שחכמים לא החילו את חובת הצום על חולים. עם זאת, מצופה מהם ש"לא להתענג במאכל ובמשתה" (14). יולדת (ב־30 ימים הראשונים לאחר לידה) פטורה מהצום, ונחלקו הדעות האם היא רשאית לצום כאשר מרגישה את עצמה כשירה לכך. מעוברות ומניקות חייבות בצום (15), אולם אם הן סובלות מחולשה נחשבות כחולות ואינן חייבות לצום.
רחיצה - רחיצה לשם הנאה אסורה, בין במים חמים ובין במים קרים (16). אולם שטיפת ידיים עד פרקי האצבעות כדי להסיר לכלוך מותרת (17), וכן מותר מעבר במים להולך בדרך כאשר אין לו אפשרות אחרת (18).
סיכה - משיחת הגוף בתכשירים לטיפוח או הנאה. סיכה לצורך רפואי מותרת.
נעילת הסנדל - נעילת נעליים העשויות מעור (19). יש מחמירים ולא נועלים שום נעל נוחה גם שאינה מעור.
תשמיש המיטה - קיום יחסי מין. ישנם דעות לפיהם בלילה גם נוהגים כל דיני הרחקות (20).
מאחר ומהותו של תשעה באב היא האבלות על החורבן, חלים בו מנהגי אבלות נוספים:
נמנעים מישיבה על כיסא הגבוה משלושה טפחים (אך רק עד חצות היום) (21).
יש הנמנעים מהרחה של מיני בשמים. (22).
ממעיטים באמצעי הנוחות בשינה, כגון שימוש בכרית אחת במקום שתיים למי שרגיל בכך, או לישון על מזרן המונח על הרצפה, ולא על מיטה (23).
איסורים נוספים
איסור לימוד תורה
בתשעה באב נאסר לימוד תורה. סיבת איסור זה היא בכך שהלימוד משמח את הלב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב" (ספר תהילים, פרק י"ט, ט'), ומשום כך בתשעה באב, שהוא יום אבלות, אסור ללמוד תורה. היוצאים מהכלל הם כתובים העוסקים בפורענות עם ישראל, כגון מגילת איכה וספר איוב, חלקי הפורענות בספר ירמיה, ופירושיהם השונים, וכן פרקים מן התורה שבעל פה העוסקים בפורענות ובאבלות. בנוסף מותר ללמוד את הלכות היום - הלכות אבלות ותשעה באב.
עשיית מלאכה
הגדרת מלאכה לעניין זה היא עבודה, ואינה זהה להגדרת מלאכה לעניין שבת.
עבודה בתשעה באב תלויה במנהג המקום: במקום בו נהגו שלא לעשות מלאכה - אסור לעבוד, ובמקום בו נהגו לעשות מלאכה - הדבר מותר (24). חז"ל המליצו להימנע מעשיית מלאכה, ואמרו שהעושה מלאכה ביום זה אינו רואה בה סימן ברכה, מכיוון שהדבר מסיח את הדעת מהאבלות (25). בימינו נהוג שלא לעשות מלאכה לפחות עד חצות היום; לאחר חצות היום הדבר מותר רק למה שמוגדר בהלכה כ"דבר האבד". (26).
תלמידי חכמים אסורים לעשות מלאכה בכל מקום. (27)
שאלת שלום
על פי התוספתא, ה"חברים" (=תלמידי חכמים) אינם שואלים בשלום חבריהם בתשעה באב, אך הם משיבים שלום בשפה רפה ל"הדיוטות" שאינם יודעים הלכה זו. (28)
תשעה באב שחל בשבת
כאשר חל תשעה באב בשבת, מנהגי האבלות נדחים ליום ראשון - העשירי באב. בשבת עצמה אין נוהגים דיני האבלות, אף שהיא חלה ביום ט' באב, ומותר לאכול אף בסעודה המפסקת בשר ויין. עם זאת, נחלקו הפוסקים לגבי לימוד תורה: לדעת השולחן ערוך מותר ללמוד גם בדברים שלא קשורים לחורבן (דרוש מקור). מחלוקת אחרת היא לגבי איסור תשמיש המיטה (29).
יום ראשון שבוע הבא זה נגמר. אסור לאכול לשתות, להתקלח, לכבס.
תשעה באב ניגמר ביום ראשון בערב.
וכעיקרון אסור לאכול בשר, ולצאת למוקומות בילויי, כגון: ים, בריכה, סינימה וכו'..
וכעיקרון אסור לאכול בשר, ולצאת למוקומות בילויי, כגון: ים, בריכה, סינימה וכו'..
הוא נגמר ביום ראשון הבא 29.7 בשעות הערב מעריכה שבשמונה וחצי בערך..
תשעה באב זה רק יום אחד, תבדוק בלוח שנה, אסור לאכול, אסור לשוח ( שמנים, קרמים, משחות, להסתפר, ועוד כמה, תפתח אינטרנט תיראה תשובות יותר טובות ממני
הלכות תשעה באב
צום תשעה באב מתחיל עם שקיעת החמה בליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים למחרת.
בתשעה באב נהוגים חמישה עינויים:
איסור אכילה ושתייה.
איסור רחיצה.
איסור סיכה.
איסור נעילת הסנדל.
איסור תשמיש.
* איסור אכילה ושתייה
בתשעה באב אסור לאכול או לשתות, אפילו משהו. כחלק מדין זה אין מצחצחים שיניים או שוטפים את הפה.
סעודה מפסקת – בסעודה זו נהוג לאכול תבשיל אחד בלבד. בנוסף לכך מותר לאכול: ירקות, ממרחים וכל דבר שאינו מבושל.
יש הנוהגים לאכול בסעודה זו ביצה טבולה באפר כסמל לאבלות. בדומה, יש הנוהגים לשבת על מקום נמוך. בסעודה המפסקת אין לשבת יחד למעלה משני אנשים, אלא כל אחד ישב לבדו, יאכל ויברך לעצמו. מסיבה זו אין נוהגים לערוך "זימון" בסעודה זו.
יש לסיים את הסעודה המפסקת עוד בטרם שקיעת השמש.
*איסור רחיצה
אסור להתרחץ בתשעה באב. מסיבה זו בשעת נטילת ידיים שחרית, או לאחר השירותים, יש ליטול רק על אצבעות כף היד.
*איסור סיכה
אין לסבן או למרוח את איברי הגוף בסבון, שמן, קרם וכד'.
*איסור נעילת הסנדל
אין נועלים סנדלים או נעליים העשויים עור.
*איסור תשמיש
בתשעה באב אסורים יחסי האישות או מגע כלשהו בין הבעל לאישה
ארוך אבל זה העיקר עוד הלכות תוכלו למצוא בגוגל בחיפוש הלכות תשעה באב ( (גמר הצום בצאת הכוכבים ))
צום תשעה באב מתחיל עם שקיעת החמה בליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים למחרת.
בתשעה באב נהוגים חמישה עינויים:
איסור אכילה ושתייה.
איסור רחיצה.
איסור סיכה.
איסור נעילת הסנדל.
איסור תשמיש.
* איסור אכילה ושתייה
בתשעה באב אסור לאכול או לשתות, אפילו משהו. כחלק מדין זה אין מצחצחים שיניים או שוטפים את הפה.
סעודה מפסקת – בסעודה זו נהוג לאכול תבשיל אחד בלבד. בנוסף לכך מותר לאכול: ירקות, ממרחים וכל דבר שאינו מבושל.
יש הנוהגים לאכול בסעודה זו ביצה טבולה באפר כסמל לאבלות. בדומה, יש הנוהגים לשבת על מקום נמוך. בסעודה המפסקת אין לשבת יחד למעלה משני אנשים, אלא כל אחד ישב לבדו, יאכל ויברך לעצמו. מסיבה זו אין נוהגים לערוך "זימון" בסעודה זו.
יש לסיים את הסעודה המפסקת עוד בטרם שקיעת השמש.
*איסור רחיצה
אסור להתרחץ בתשעה באב. מסיבה זו בשעת נטילת ידיים שחרית, או לאחר השירותים, יש ליטול רק על אצבעות כף היד.
*איסור סיכה
אין לסבן או למרוח את איברי הגוף בסבון, שמן, קרם וכד'.
*איסור נעילת הסנדל
אין נועלים סנדלים או נעליים העשויים עור.
*איסור תשמיש
בתשעה באב אסורים יחסי האישות או מגע כלשהו בין הבעל לאישה
ארוך אבל זה העיקר עוד הלכות תוכלו למצוא בגוגל בחיפוש הלכות תשעה באב ( (גמר הצום בצאת הכוכבים ))
יום שני הבא כבר זהו (:
http://www.aish.co.il/h/9av/48861952.html