קשה לי אני לא יודעת מה לעשות

אני מרגישה אבודה. אין לי חברות, ואלה שכן יש לי תמיד עוקצות אותי ובעיקר פועלות מקנאה וצביעות והן לא מתייחסות אליי אלא אם כן אני אדבר איתן. המשפחה שלי לא כל כך מתייחסת אליי ולא אכפת להם שאני במצב כזה רע כי אף אחד לא בא ובדק מה איתי.. אין לנו הרבה כסף. אני כל היום במיטה רואה טלוויזיה. כאילו התוכניות שאני רואה הן הבריחה מהחיים האמיתיים כי אם לא היו לי סדרות לראות הייתי כל היום בוכה מזה שהחיים שלי חרא.
אני לא רוצה להתאבד כי אני מפחדת אבל אם הייתי יכולה לבחור למות הייתי רוצה.. הדבר היחיד שמניע אותי הוא המחשבה על העתיד ועל זה שאוכל להצליח ולעשות כסף, וסוף סוף להנות מקצת קניות של בגדים ולטוס למקומות.
אני באמת מרגישה חסרת אונים, אתמול כתבתי שאלה על סדרה ומישהי בתגובות צחקה ואמרה שהלוואי אלו יהיו הצרות שלה.. אבל אף אחד לא מבין כמה קשה לי.