אני רוצה לספר לכם סיפור, אני פשוט כל כך מלאה עכשיו בשמחה ואהבה. מה אתם חושבים?

היום ב9 בבוקר הלכתי לטיול בטיילת ליד הבית שלי עם חברה ואז שמענו יללות מאחד השיחים בתהום.
בדקנו וזו הייתי חתולה גורה ממש ממש קטנטנה והיא לא הצליחה לקפוץ מספיק גבוה כדי לעלות לטיילת והיא הייתה תקועה בשיח.
אני וחברה שלי ניסינו 20 דקות לחלץ אותה ולא הצלחנו ולא מצאנו אותה אחרי זה כי היא הפסיקה ליילל.
אחרי שעה עברנו שם שוב אבל חברה שלי לא רצתה ולא היה לה כוח שוב לנסות לחלץ אותה.
לא יכלתי להשאיר אותה שם זה נורא, אז חזרתי עם אחותי התאומה ב3 ועד 4 ניסינו לחלץ אותה עד שהצלחנו.
זה היה קשה והייתי צריכה לתלוש מלא ענפים ושיחים והיא הייתה צריכה לרדת לתהום להביא אותה.
בסוף הצלחנו ואני חולהה עליה היא כל כך מתוקה.
היא נראית בת חודש וכל פעם שעוזבים אותה היא מייללת עד שחוזרים ומלטפים אותה.
אני לא מצליחה להוריד את החיוך מהפנים.
נשרפתי שם בשמש אבל זה היה שווה את זה.
אבא שלי מסכים להשאיר אותה אבל לא בבית אז נשים אותה בגג שלנו עם מלא צעצועים וכל יום נביא לה אוכל ויש לה קופסה גדולה עם שמיכה.
אני אוהבת אותה כל כךך.
אני פוחדת שיהיה לה קר ובודד בגג כל לילה למרות שביום נוציא אותה, ואני לא רוצה שהיא תסבול אבל אבא שלי לא מסכים שהיא תהיה בבית.
יש עוד בעיה יש לי כלב והוא שונא חתולים, אבל אנחנו נרגיל אותו וכל יום נתאמן איתו על זה עד שהוא יהיה טוב איתה והם יהיו חברים.
מה אתם חושבים? יהיה לה טוב איתנו? זה בסדר?
אוף באסה שהיא בגג לבד אני דואגת לה.
אבל זה עדיף על התהום כי אם לא הייתי מוציאה אותה היא כנראה הייתה מתה.