בטעות באמת בטעות

קרה לאבא שלי עם הכלב שלנו, את באמת חיבת להגיד לה , תגידי לב שאת ממש מצטערת ושזה קרה בטעות והלוואי ויכולת להחזיר את הזמן ילדים לב יותר

להגיד ברור שלהגיד.. תנסי לקבוע איתה ולדבר ותגידי שזה היה בטעות..

תגידי לה, תגידי שאת נורא מצטערת ושזה לא היה בכוונה

תבואי ם המון חמלה ורצון טוב וצער ותנסי לראות ולחשוב האם מדובר בשכנה שיהיה אפשר להביע צער בפניה והיא תבין ?

לפי גם מה שאת כותבת זה נשמע שהוא היה משוחרר ומה לעשות יש גבול כמה את יכולה לעקוב אחרי מה שקורה מתחת לקו ראיה של המכונית אז אם הוא היה משוחרר והוא לא בבית ומטייל רק עם חגורה והבעלים אז זה בעצם לא אשמתך בכלל אז להרגיש צער ועצב מעניין זה חשוב - להגיד לשכנה גם - רק לזכור שזה לא היה אשמתך בנוסף להכל וניסית לעזור לו כמה שיכולת באותו הרגע

שואל השאלה:
לחכות קצת זמן או לספר לה דבר ראשון על הבוקר?

עדיף כמה שיותר מוקדם

עדיף כמה שיותר מוקדם רק שתרגישי שאת עושה את זה ממקום חזק ואת מוכנה לזה

שואל השאלה:
בסדר אני אנסה המון תודה אני רועדת זה מה זה עצוב

ואו זה כל כך עצוב. אני חושב שהייתי כותב מכתב כי לא הייתי מסוגל להתמודד עם לבוא אליה פנים מול פנים. אבל עדיף שבאמת תבואי אליה ותגידי לה. בהצלחה.