5 תשובות
הסוברים שהשימוש בפעלים הִשְׁמִין והִרְזָה בדו־שיח לעיל אינו תקין, מניחים שפעלים בבניין הפעיל מציינים רק גרימה. לכן הם יעדיפו את הפעלים בבניין קל: שָׁמַן ורָזָה. ואולם הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב. למשל: חָזַק בבניין קל משמעו 'נעשה חזק' (וגם 'היה חזק'), כגון בביטוי המקראי "חֲזַק וֶאֱמַץ"; הִלְבִּין בבניין הִפְעִיל פירושו 'נעשה לבן', כגון "כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א, יח).
במקרים רבים משמשים פעלים מאותו השורש בשני הבניינים בהוראה של שינוי מצב: זָקַן וגם הִזְקִין, חָכַם וגם הֶחְכִּים. גם זוגות הפעלים שָׁמַן והִשְׁמִין, רָזָה והִרְזָה עשויים לשמש באותה משמעות של שינוי מצב. ואכן שָׁמַן והִשְׁמִין במשמעות זו מתועדים במקרא: "שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ" (דברים לב, טו); "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ" (נחמיה ט, כה). מכאן נוכל להקיש על הפעלים רָזָה וגם הִרְזָה בהוראת שינוי מצב (במקרא באה צורה בבניין נפעל דווקא: "וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה"; ישעיהו יז, ד).
אם כן אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי.
הערה: הפעלים הִשְׁמִין והִרְזָה עשויים לציין גם גרימה: כגון 'הבגד הזה משמין אותך'; 'הבגד הזה מרזה אותך'. בדומה להם אף הפעלים האחרים מבניין הפעיל שנזכרו עשויים לציין גם גרימה: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמו" (בבא מציעא נח ע"ב); "קנאה ואף יקצרו ימים ובלא עת תזקין דאגה" (בן סירא ל, כד); "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי" (תהלים יט, ח).
במקרים רבים משמשים פעלים מאותו השורש בשני הבניינים בהוראה של שינוי מצב: זָקַן וגם הִזְקִין, חָכַם וגם הֶחְכִּים. גם זוגות הפעלים שָׁמַן והִשְׁמִין, רָזָה והִרְזָה עשויים לשמש באותה משמעות של שינוי מצב. ואכן שָׁמַן והִשְׁמִין במשמעות זו מתועדים במקרא: "שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ" (דברים לב, טו); "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ" (נחמיה ט, כה). מכאן נוכל להקיש על הפעלים רָזָה וגם הִרְזָה בהוראת שינוי מצב (במקרא באה צורה בבניין נפעל דווקא: "וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה"; ישעיהו יז, ד).
אם כן אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי.
הערה: הפעלים הִשְׁמִין והִרְזָה עשויים לציין גם גרימה: כגון 'הבגד הזה משמין אותך'; 'הבגד הזה מרזה אותך'. בדומה להם אף הפעלים האחרים מבניין הפעיל שנזכרו עשויים לציין גם גרימה: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמו" (בבא מציעא נח ע"ב); "קנאה ואף יקצרו ימים ובלא עת תזקין דאגה" (בן סירא ל, כד); "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי" (תהלים יט, ח).
לשני הפעלים שמנתי והשמנתי משמעות דומה, אך יש ביניהם כמה הבדלים דקים.
הפועל שמנתי נדיר בשימוש היום. יש לו לדעתי צליל אובייקטיבי יותר, ולעתים אפילו משמעות חיובית:
במקרא: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ (דברים לב טו)
"אין זאת כי שמנה מעט הנערה מרב שבתה כלואה בחדרה" (ביאליק, בת המלך ובן זוגה)
דוגמה לשימוש בהקשר חיובי: אומרים "שמנתי מנחת", אבל לא "השמנתי מנחת".
הפועל השמנתי הוא הפועל השכיח יותר מבין השניים.
בדורנו, המקפיד לשמור על הגזרה, נלווית לו משמעות שלילית במקצת:
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל (נחמיה ט כה)
לפועל נלווה אולי צליל של פעולה סבילה, של השמנה לא מכוונת (כמו החוורתי)
הפועל מופיע בתנ"ך גם במשמעות של גרימה: הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה (ישעיהו ו י)
בהווה נהוג לומר "משמין" (בהפעיל) לתיאור של תהליך ההשמנה; הצורה "שָׁמֵן" (צורת הבינוני של בניין קל) משמשת רק כשם תואר.
הפועל שמנתי נדיר בשימוש היום. יש לו לדעתי צליל אובייקטיבי יותר, ולעתים אפילו משמעות חיובית:
במקרא: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ (דברים לב טו)
"אין זאת כי שמנה מעט הנערה מרב שבתה כלואה בחדרה" (ביאליק, בת המלך ובן זוגה)
דוגמה לשימוש בהקשר חיובי: אומרים "שמנתי מנחת", אבל לא "השמנתי מנחת".
הפועל השמנתי הוא הפועל השכיח יותר מבין השניים.
בדורנו, המקפיד לשמור על הגזרה, נלווית לו משמעות שלילית במקצת:
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ, וַיִּתְעַדְּנוּ בְּטוּבְךָ הַגָּדוֹל (נחמיה ט כה)
לפועל נלווה אולי צליל של פעולה סבילה, של השמנה לא מכוונת (כמו החוורתי)
הפועל מופיע בתנ"ך גם במשמעות של גרימה: הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה (ישעיהו ו י)
בהווה נהוג לומר "משמין" (בהפעיל) לתיאור של תהליך ההשמנה; הצורה "שָׁמֵן" (צורת הבינוני של בניין קל) משמשת רק כשם תואר.
זה מגוגל ^
אפשר גם וגם
שמנתי
באותו הנושא: