91 תשובות
אל תמשיכי..
תמשיכי להיות דתיה פשוט אם קשה לך אז אל תלכי עם זה עד הסוף כי עדיף קצת מאשר בכלל לא
אני מציעה לך לעשות מה שטוב לך.
מה שתרגישי איתו הכי שלמה והכי *את*.
AEO
אם את כבר לא אוהבת, אז אל תהיי.
תעשי מה שאת רוצה אבל עדיין להאמין באלוקים.
את לא צריכה ללבוש חצאיות עד הרצפה וחולצות ארוכות אם זה מרגיש לך כמו כפייה ויגרום לך לא לאהוב את הדת, את יכולה ללבוש במקום חולצות קצרות וחצאיות קצרות יותר (מעל הברך אבל לא מיני)
תגיעי למסקנות עם עצמך, מה טוב לך, את במרכז, לא להורים למשפחה או לחברים, מה מרגיש לך יותר נכון, להמשיך לשמור על כל מה שרת שומרת כרגע או שלא לשמור ולהרוויח ממה שיוצא מזה כביכול. קחי לך כמה זמן ותחשבי על זה טוב, מה עושה לי טוב?
אל תקשיבי להם !!!!תמשיכי להיות דתייה . תיהי חזקה, היי, אל תשכחי שיש מישהו איתך למעלה. ואם את רוצה את יכולה קצת לא להקפיד במה שאת לא רוצה.
שואל השאלה:
אבל ההורים שלי ממש חרדים ופרימיטיביים והם חושבים שאם הם חרדים אז גם הילדים חייבים להיות והם לא רואים מציאות אחרת ואפילו שאני אומרת להם שילדים של רבנים חוזרים בשאלה אז לא אכפת להם והם רוצים שאני אשאר בדת
זה נסיונות להיות חרדי זה קשה
אם את באמת מאמינה את יודעת שככל שיותר קשה השכר שלך יותר גדול
תחשבי טוב אם באמת מאמינה...אם לא תעשי מה שבא לך אבל אם כן..גם תעשי מה שבא לך אבל תדעי שיש השלכות
לא, אל תחזרי בשאלה. את הרי מאמינה באלוהים ואני מניחה שיש משהו בדת שאת אוהבת.
שואל השאלה:
אני גם לא יודעת איך להגיד להם שאני רוצה להיות חילונית כי אצלהם זוהי המציאות שאני חרדית דתיה וכאילו אני רואה שנגיד אח שלי שהוא אפילו סתם לא הולך לתפילה הם יוצאים עליו.
למרות שהם לא כזה חרדים הם היו פעם דתיים רגילים והם מתחזקים לחרדים
בת כמה את?אני גם בדיוק חוזר בשאלה משםחה חרדית וכו' אשמח לדבר איתך בפרטי
שואל השאלה:
זאתי הבעיה שאני כבר אפילו לא יודעת אם אני מאמינה באלוקים אני מאמינה שהוא קיים ואני אוהבת אותו אבל אני לא רוצה לקיים את המצוות שהוא ציווה אותנו מה זה אומר?!?!
שואל השאלה:
אני בת 17
יש מצב גם שאת דאיסטית
זאת אומרת שאת מאמינה באלוהים בתור ישות שיצרה את העולם ולא מאמינה בתורה וכו'
שואל השאלה:
אני למדתי בבית ספר חרדי פשוט ועברתי שמה טראומה שפשוט גרמה לי כבר לא לרצות להאמין בהשם כי כאילו אם מה שעשו לי בביצפר זה חלק מהמיצוות של השם אני לא רוצה להיות חלק מזה הבנת
אני יודע אני מכיר את ההרגשה באמת שלא נעים ונוח לי לדבר על זה פה מול כולם
את תמיד יכולה לשלוח לי פרטי אם את רוצה
שואל השאלה:
בן כמה אתה?
16 עוד חודשיים 17
מה שהם מרגישה ומה שטוב ללך.
אם לא טוב לך בזה תפסיקי.
זה קרה לי בול אותו הדבר , מה שקורה בסוף זה שמפתחים שנאה לדת וחייבים כל שנייה לרדת עליה ולהכפיש אותה , תצאי מזה מהר אם לא בא לך להתחיל לפתח שנאה כלפי הדת ואז ככל הנראה המשפחה שלך תשנא אותך כי את תדברי נגד הדת והדתיים פחות סלחנים בקטע הזה , כמו שקרה לי בבית.
אם זה כבר בגדר מחשבה של אם אלוהים (לא בהכרח האל שמוזכר בספרי בתורה) קיים או לא אז את צריכה לעשות חושבים אחרים, מה יותר הגיוני, מה שכתוב בספרי התורה וקיומו של אלוהים? או היווצרות האדם על ידי האבולוציה המפץ הגדול ושאר התאוריות. גם מה שכתוב בספרים וגם ההסברים להיווצרות האדם ללא ישות עליונה כולם תאוריות (לפחות עד שניתן יהיה להוכיח משהו אחר).

תתעמקי קצת בדברים ותראי מה את חושבת.
תסתכלי קצת גם על המושגים אתאיזם, אגנוסטיקה, ואתאיזם אגנוסטי (מה שאני מגדיר את עצמי) בויקיפדיה כדי להבין מה העמדה שלך כרגע או בכלל.
זה ממש לא חייב להיות ככה^
אני כבר כמה שנים מחכה לחזור בשאלה ולא 0יתחתי שום שנאה
בתור אתאיסט לדעתי היא לא צריכה לעשות את זה. היא יכולה להיות חילונית. היא צריכה להקשיב למה שהיא רוצה.
אחי יש הבדל בין תאוריה לתאוריה מדעית^^^
מלא דתיים נוטים להתבלבל בגלל שהמילים זהות כמעט לחלוטין אבל תן לי להסביר לך תהבדל.

תאוריה = השערה , משהו חסר ביסוס שהגיעו אליו בגלל מסקנות בעיקר.

תאוריה מדעית = דבר שהוכח על ידי ממצאים והוכחות.
וואוו טוב אני דתיה.. מה קשור פרימיטביים אם הם רוצים שתהיי דתיה?! גם אני ארצה בעזרת השם שהילדים שלי יהיו דתיים וזה לא הופך אותי לפרימיטיבית.... ואם ישלך בעיה תפתרי אותה אם את לא מסתדרת עם משו תתייעצי אין מצב שאת לא מסתדרת עם שוב דבר (אני מתכוונת שתתייעצי עם רב או מישהו שאוהב אותך באמת ולא פה באתר בשביל לשמוע תדעות הכופרות שיש פה) ותזכרי שהשם איתך ואם ישלך ניסיון אז ביחד עם הניסיון יש את הכוחות לעמוד בהם.. וגם תזכרי שעכשיו זה זמני ולא שווה לך להרוס הכל בשביל הנאות זמניות ורגעיות..
את כתבת שאת מאמינה ואוהבת אותו, אבל שאת לא רוצה יותר לקיים מצוות בגלל משהו שעשו לך בבית ספר ? אני מצטערת לשמוע שעברת את זה, אבל ה' נתן לכל אחד בחירה חופשית לטוב ולרע, וזה הכל תלוי בבנות האלה.. הן פשוט רעות, זה לא קשור לה'.
לגבי הצניעות אם את רוצה פשוט תלבשי מה שבאלך (אבל לא שורט דפוק אותי או משהו) ובכל זאת תמשיכי לשמור שבת ולקיים את המצוות וזה. אם את מאמינה חבל שתתרחקי ממנו . ומה הקשר שונה מכולם? תעשי רק מה שטוב לך
מי שנתן לי מינוס פשוט ממורמר שסותם תאוזניים שלו מדברי אמת.
אמרתי עובדה.
כאילו גם את זה קשה לך לשמוע?.
כנס עכשיו לויקיפדיה ותכתוב "תאוריה מדעית".
לא כדאיי!! כמו שכתבו פה אלו הנאות זמניות! תישארי דתייה
אנונימית
לא אמרתי שהתאוריות האלו והתאוריות האלו על אותו משקל, כמובן שיש הבדל, אני גם ציינתי שאני מגדיר את עצמי כאתאיסט אגנוסטי, אז אתה יכול להבין מה אני חושב.
כן תיהי דתייה אבל את לא חייבת להיות חרדיה...
אנונימית
אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות זה הרגשה שלך וזה קשור לאמונות שלך ולחינוך שאת מקבלת מהבית
היי
את ממש ממש מוזמנת לכתוב לי בפרטי ולדבר (אני דתיה לאומית) אשתדל לעזור לך כמה שאוכל.
תמשיכי! תביני שאת מיוחדת ברגע שאת לא כמו כולם. את חזקה.
תעשי מה שאת מרגישה שהכי טוב לך(:
אנונימית
תמשיכי!!
זה לא שקשה לה ובא לה לזרוק את זה.
אם היא הייתה מאמינה בלב שלם היא לא הייתה מתקשה בקיום כל המצוות, אם היא מתקשה זה מראה על זה שהאמונה שלה מעורערת במידה מסוימת. היא צריכה. למצוא את עצמה ולהבין בדיוק מה היא חושבת ולהתנהג לפי זה.
מה שאת חושבת בלב ורואה לנכון
מקווה שתלכי לטוב
לא להמשיך אם לא טוב לך אז למה לך להמשיך?
את חזקה!! זה הניסיון שלך שנתן לך ה' במיוחד אל תתני ליצר הרע לנצח בהצלחה❤
כמובן שאם יש לך שאלות או בא לך להתייעץ אז בשמחה, את מוזמנת לפנות אליי, בגדול קחי את הזמן תתנתקי ותחשבי רק על עצמך ומה את חושבת, את יכולה גם לחפש תימוכים למחשבות שלך באינטרנט או בכל מקור מידע אחר, לכאן או לכאן, זה יכול לקחת ימים שבועות חודשים (או גם לעולם לא להגיע להחלטה ברורה למדי, שזה בערך מה שאני), ומרגע שאת די בטוחה בעצמך תוכלי להיות שקטה עם ההחלטה ולנהוג על פיה.
כמו שאמרתי, אני כאן תמיד (:
אם כבר הגעת למסקנה הזאת, אז תעשי את מה שיעשה לך טוב..
להשתחרר מעולה הדימיוני והמעיק של התורה זו בהחלט הרגשת שחרור מעולה.
אל
בשביל להאמין ולכבד לא צריך לאמלל את עצמך.
זה לא מה שהתכוונו ואני בטוחה שאם יש אלוהים הוא היה רוצה שכולם יחיו בלי סבל
אני גם באה מבית דתי ואני פחות מתחברת לזה אז פשוט בלי שאף אחד יודע תלכי לחדר שלך ותהיי בטלפון כמה שבאלך אלא אם כן את בחדר עם אחותך ואז יש לזה דרכים אחרות אם את רוצה תשלחי לי הודעה יש לי מלא דרכים שתוכלי להיות בטלפון ולעשות מה שבאלך בלי שידעו עד שתהיי בת 18 ותעזבי את הבית
אני הייתי דתיה, אבל הרגשתי שזה חונק אותי ואני לא מסוגלת יותר , אז עכשיו אני מסורתית . אבל אני בכל זאת הולכת עם חצאיות בגלל המשפחה והבית ספר.. אבל כשאגדל כבר לא . אבל עדיין מאמינה באלוהים.
אני הייתי בדיוק במצב שלך אבל המצב שלי היה טיפה יותר מסובך(למרות שאני לא יכולה לדעת את הסיבה שלך) אני הרגשתי שכופים עליי את זה... בערך בכיתה ד אחרי שההורים שלי התגרשו בפעם השנייה הבנתי שהדת זה לא המקום שלי והחלטתי לחזור בשאלה הבעיה שלי שאבא שלי כפה עליי להיות בבצפר דתי עד כיתה ו ואז אחר כך הוא שיחרר וזה היה לי מאוד קשה אבל אני יכולה להגיד שזה הדבר הכי טוב שעשיתי כי כרגע החיים שלי הרבה יותר משוחררים וזה לא אומר שאני לא מאמינה באלוהים זה דווקא קירב אותי עוד יותר אני לא חושבת שצריך להיות חרדי בשביל להיות בן אדם טוב כי תאמיני שאני מכירה מלא חרדים שהם ממש לא אנשים טובים(ואני אומרת את זה בדרך הכי יפה שאפשר) אז תעשי מה שאת מרגישה לנכון לך ואל תקשיבי לאף אחד שאומר לך אחרת כי בסוף זאת את שתרגישי חרא עם עצמך.
סורי על החפירה..
שואל השאלה:
אין אני לא יכולה סתם ככה לבוא להורים שלי ולהגיד שזהו אני כבר יותר לא דתיה כי רק כשאני מדברת עם אימא שלי על אנשים שחזרו בשאלה או אפילו על אחשלי שכמעט חוזר בשאלה היא נאטמת והם בחיים לא יקבלו אותו.וגם עכשיו כל מה שאני לובשת ההורים שלי מעירים לי על החצאיות והכול ועלזה שאני לא הולכת לסמינר וכאלה אז הם בחיים לא יקבלו אותו למרות שהחברים הכי טובים של ההורים שלי הם חילוניים הם לא יכולים לראות את הבת שלהם בתור מישהי שהיא לא דתיה
שואל השאלה:
אני לא יודעת איך להסביר אתזה הם פשוט חושבים שאם הם דוסים גם אנחנו הילדים שלהם חייבים להיות
בתור אחד שחקר את הנושא אני מציע לך לא לצאת בשאלה יש עצות אחרות את יכולה להיות יותר פתוחה דברי איתי
שואל השאלה:
אני לא יכולה לדבר בפרטי כי אין לי פרחים
זה הזמן לעזוב תבית^
עשיתי את זה גם אמנם חזרתי כי נולד לי אח קטן ולא אשאיר להם אותו לבד כי הם נוראים ואפכת לי ממנו.
אני רוצה דוקא להתייחס לדברים שלך מהסוף להתחלה-
לגבי הצניעות, תזכרי שזו רק מצווה אחת מתוך תרי''ג, יש מאות מצוות (ועוד אלפי הלכות והגהות) וזה שאת מחליטה לא לקיים אחת מהמצוות (או לא לקיים אותה במלואה) לא אומר שאת צריכה להשליך מעלייך את הכל.
קיום דת זה לא עניין של "הכל או כלום", זה עניין של השתדלות ושאיפה להגיע ל"הכל".
מה זה אומר? שאומנם בפועל את לא מקיימת את כל המצוות -או לפחות לא מקיימת אותן במלואן (ותאמיני לי שגם בבית חרידי אין סיכוי שקיימת את כולן). אבל את תמיד *שואפת* לקיים כמה שיותר ולעשות כמה שיותר מצוות.
למרות שבדת היהודית דוגלים בכך שאת צריכה לקיים את כל המצוות, בין אם את מבינה אותן ובין אם לא, ללא התחכמויות ובררנויות, זה טבעי מאוד שתקפידי לקיים דוקא את המצוות שאת יותר מתחברת אליהן.
מאוד קשה לי להגיד לך "אז תלכי פחות צנוע ובינתיים תתחזקי בדברים אחרים" כי באמת אין לי את הסמכות להגיד לך דבר כזה.
אבל אם את נמצאת כרגע במקום שאת מרגישה שמצווה אחת מקשה עלייך מאוד, אולי באופן זמני תתמקדי במצוות אחרות?
אני חושבת שבמיוחד למשהי כמוך שגדלה לתוך העולם הזה, יהיה קשה מאוד לעזוב את הדת ואת תמצאי את עצמך מתגעגעת אליה בסופו של דבר וכנראה אפילו תחזרי אליה- לכן העצה שלי אלייך היא פשוט שתמצאי את המקום בדת שמתאים לך.
את נמצאת עכשיו בצומת דרכים וכל מה שאת רואה לפנייך זה "חילוניה"/"חרדייה", אבל את לא רואה שיש עוד אלפי שבילים (לכאן ולכאן) ללכת בהם.
אני מבקשת ממך לשקול את הצעד הבא שלך בכובד ראש ואני מקווה שבעזרת ה' תבחרי בסופו של דבר בדרך הנכונה.

לגבי הנושא של אמונה באל- האם ה' קיים או לא וכד', אני לא חושבת שזו שאלה שמישהו יכול לענות עליה חוץ ממך. כמו שאי אפשר לכפות על אדם להאמין ככה אי אפשר לכפות עליו לא להאמין.
באופן כללי, אמונה מתבססת על שני דברים- שכל ורגש. ואת חייבת את שניהם בשביל להאמין. את חייבת שיהיה לך גם ביסוס שכלי כלשהו, וגם רגש כדי להאמין במשהו. אותו דבר באמונה באל, את צריכה גם נימוק שכלי הגיוני ולקיומו וגם רגש.
על סמך הדברים שכתבת נשמע לי ללא צל של ספק שאת אדם מאמין, וזה רק מחזק את הדברים שאמרתי קודם ואת החשיבות שלא תנטשי את הדת בגלל גחמה זמנית, כי אדם מאמין במוקדם או במאוחר יחזור אל הדת.
ואם גדלת בבית דתי אני חושבת שהצעד הבא ישמע לך דיי טבעי- אולי תנסי לדבר עם ה'? אל תצפי שתבקשי ממנו "תן לי סימן" ופתאום יצוץ מולך חד קרן לבן שמחרבן נצנצים, אבל אולי תנסי לבקש ממנו שיעזור לך לבחור בדרך הנכונה, שיפגיש אותך עם האנשים הנכונים ופשוט שיחזק אותך?
אני אישית אומנם גדלתי בבית דתי אבל אני אדם שמאוד קשה לו להאמין במשהו "כי ככה חינכו אותי", ולי היה מאוד חשוב לחקור ולברר עם עצמי במה אני מאמינה ומה הדרך שתתאים לי, והלוואי והייתי יכולה עכשיו לכתוב לך תשובה ארוכה ומנומקת ולהגיד לך "אוקיי זו הסיבה שאני מאמינה באל, וזו הסיבה שאני דתייה", אבל האמת היא שזה תהליך מאוד מאוד ארוך שעברתי עם עצמי וכנראה גם ספר שלם לא יספיק כדי להסביר את זה (וגם אם ספר שלם היה מספיק כדי להסביר, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת להתנסח ולהציג את המחשבות שלי כמו שצריך כדי לנמק לך את זה אז אני פשוט מוותרת מראש).
אבל בשונה ממני, יש המון אנשים שכן כתבו ספרים או עושים הרצאות ואפילו אנשים שישמחו לשבת איתך לשיחה אישית כדי להסביר לך את הדעות והמחשבות שלהם- אז אם את חושבת שזה מה שחסר לך אז קדימה! תפסיקי לכתוב ותתחילי לקרוא, צאי ותחקרי, תנסי להקשיב.
יש כל כך הרבה אנשים שיכולים לעזור לך.

לגבי ה'טראומה', אין לי מושג למה התכוונת במילים האלה ואני לא באמת יודעת מה עברת בבית הספר. כך או כך תהיי בטוחה שזו לא "הדרך של ה'" ואני הייתי ממליצה לך להסתכל על זה כניסיון שאת צריכה להתחזק ממנו במקום ליפול.
החיים לא קלים, כולנו עברנו (ולצערי עוד נעבור) הרבה מכשולים בחיים שלנו ונתקל בהרבה דברים שאנחנו בוחרים לתפוס כ"רעים". אני לא רוצה להכנס לכל הנושאים של נסיונות, טוב ורע בעולם וכד' פשוט כי אני חושבת שאם הגעת מבית ספר חרידי בטח כבר יצא לך לשמוע כמה השקפות על הנושאים הללו.
זה היה דבר שקרה לך, ואת לא היחידה בעולם שעברת את זה, וכנראה יש עוד הרבה אנשים (מכל המגזרים ומכל הדתות) שעברו דברים דומים ואני לא חושבת שזה קשור לשאלת הדת והאמונה בכלל. בכל מקרה, כמו שכבר אמרתי, אני בטוחה שהאירועים שעברת לא מייצגים את "דרך ה'" ואני מקווה שתצליחי לנתב את כל הדברים השליליים שעברת למקום חיובי.

גיל ההתבגרות זו תקופה מבלבלת מכל הבחינות וזה בדרך כלל הגיל שאת מתחילה לשאול את עצמך שאלות כאלה.
אני מקווה שהדברים שכתבתי יעזרו לך להגיע להחלטה הנכונה והטובה ביותר בשבילך, ואני רוצה להזכיר לך שלהיות דתיה לא אומר שבהכרח את צריכה להיות מנותקת מהעולם ומהחברה.
את יכולה לרכוש חברים ששונים ממך (וזה מגיע ממשהי עם חברות אתאיסטיות, אגנוסטיות, נהיליסטיות, דתיות לאומיות, אורתודוקסיות ועוד) ואת יכולה להשתנות בעצמך.
אבל אני חושבת שמאוד חשוב שתשמרי על קשר עם ההורים שלך, יש כל כך הרבה משפחות שלאנשים השונים במשפחה יש השקפות שונות והם בכל זאת מצליחים לגשר על הפערים ולחיות בהרמוניה.
אני מפצירה בך שתשתדלי כמה שאת יכולה להשאר קרובה אל ההורים שלך ותנסי לפחות לנהל איתם שיחה אמתית.
מהדברים שכתבת אני מבינה שהם בעצמם דתיים בתהליכי חיזוק (או התחרדות?) אז אולי דוקא להם יהיו את התשובות שאת מחפשת.
זה גם מאוד טבעי שהם רוצים שתלכי בדרך שלהם, הם בטוחים שהם בחרו בדרך הנכונה ולכן הם רוצים שגם את (הבת שלהם) תלכי בה, כי את חשובה להם.
כך או כך, קשר עם ההורים זה דבר חשוב אז גם אם בסופו של דבר הם לא מסכימים איתך או לא מקבלים אותך תנסי להשאר איתם בקשר טוב וחזק.

המון בהצלחה בהמשך! אוהבת אותך ומאמינה בך.
אנונימית
שואל השאלה:
וואו תשובה קצרה חח
שואל השאלה:
וכן ההורים שלי מתחרדים ולהורים שלי אין את התשובות הם פשוט אומרים שככה חייב לעשות ואסור משהו אחר
שואל השאלה:
אני דתיה רק בגלל שגדלתי בבית כזה וזה מה שחינכו אותי
לא התכוונתי שיצא כל כך ארוך חח חח
אשמח לעזור לך אם אני יכולה
אנונימית
תקשבי הכי טוב בישבלך זה להשאיר חרדיה וכמה שזה קשה והכל אבל זה החיים הכי מאושרים בעולם החילוני הכל מוזר ויש פחד של בגידות ובחיים לא רגועים הטעם הכי מתוק זה להיות חרדים מה שהכי קשה לך זה אומר שזה הכי טוב לך מאחלת לך המון הצלחה ומקוה שבסוף תעשי תבחירה הנכונה
מה שעברת זה... נורא ומאוד מצער לשמוע.
מבין למה זה גורם לך לכעס שכזה שפגם לך ביסודות שהאמנת בהם.

רק תזכרי שמי שפגע בך עשה את זה בניגוד למה שצריך להיות, ועבר עבירה חמורה שיענש עליה.

בנוגע למה "להיות" את צריכה לחפש את התשובה בתוכך. בלי קשר למה שקרה. וזה בהחלט קשה לעשות את הניתוק הזה...
ואם את צריכה עזרה ויש לך שאלות אז בכיף
שואל השאלה:
תודה
שואל השאלה:
הלוואי שהייתי יכולה להסביר כאילו מה באמת קרה אבל אני לאדעת איך להסביר אתזה
שואל השאלה:
נכון כל האנשים שמביאים בתוכניות ריאליטי של החוזרים בשאלה שהם חוו טראומות ובגלל זה הם חזרו בשאלה אז מה שהיה לי היה גרוע יותר מכל מה שקרה בתוכניות האלנ
תהלל משקר פשוט דוחה. הכל מוזר? יש פחד ובגידות? זה ש1 מ10000 בוגדים לא הופך את העולם החילוני למפחיד בגלל בגידות. לא מוזר בכלל ומאוד כיף שאת לא מרגישה שאת חייבת לכשות משהו כי משהו אמר לך וממש רגוע. דיי לשקר פשוט בושה מה שהוא עושה.
אם את רוצה לדבר על זה. תבחרי לך מישהו שאת סומכת עליו שאת חושבת שיוכל להיות לך אוזן קשבת ולעזור. ושתפי אותו.
אבל אני לא מצליחה להבין איך מה שעברת קשור לאמונה/חוסר אמונה באל, או מה זה קשור להחלטה שלך להיות/לא להיות דתיה?
אמונה באל ודת הם השקפות שלך שלא אמורות להיות קשורות לדברים שקורים לך.
עברת מה שעברת, אם זה היה קורה בחברה חילונית אז זה היה שונה? באמת מנסה להבין
אנונימית
ברוך ה וכיף לי שאני לא בעולם הזה אבל יש לי משפחה וחברים שאני מכיר וכל שני וחמישי יש שם סיפורים חדשים על בגידות
שואל השאלה:
זהו שאין אנשים כאלה כל מי שחשבתי שהוא כזה גיליתי שהוא בסוף בנאדם צבוע ושקרן שסתם סמכתי עליו והתאכזבתי ובאמת שהאנשים שהכי סומכים עליהם בסופ הכי מתאכזבים מהם
הבנתי. אז אתה מבסס דעה על יותר מ50% מהמדינה שלך לפי 5 אנשים שאתה מכיר? יפה.
נכון צודקת גם לי היה מקרה כזה לאחרונה
שואל השאלה:
מה איך זה קשור ראיתי את הדת בזווית אחרת החרא של זווית וכל מה שחשבתי על אלוקים השתנה לי
זה לא קשור אבל זה לא כמו אצל החרדים שזהו מתחנים ואת שלו והיא שלך אלה שם אחרי החתונה הוא יכול להראות הכי אהבה כלפי האישה שלו ויש לו עוד כמה על הפרק אישה יכולה לספק אהבה ואימון בגבר אחד וגבר יכול לכמה
שואלת השאלה. לא להקשיב לשטויות של הבן אדם הבור הזה. הוא פשוט כל כך בור. כל מה שהוא אומר פשוט שקר וזה בושה. אני לא אהיה מופתע אם הוא חושב שאין רבנים פדופילים ובגידות אצל חרדים.
ימסכן ברור שיש גם אצל החרדים אבל ממש לא באותה רמה
זה נישמע שחויתה טראומה קשה מהחרדים
תמשיכי להיות דתייה.
תלכי עם האמת שלך
אומנם טיפה קשה אבל אם את מאמינה והכל אז תחיי את זה
לא קרה לי שום דבר עם חרדים. אתה פשוט משקר בפרצוץ בלי בושה ומבסס טענה לפי 5 אנשים.
ממש לא
ולא דיברתי רק על זה יש עוד מלא דברים
זהו שכן. והדרך הכי נוראה שאתה אשכרה מאמין לשקרים האלו
אני לא מאמין אני ראיתי דברים בעניים שלי
כמו מה קדימה ועוד פעם. אתה מבסס טענה שלמה לפי 5-10 אנשים. פשוט בורות
להיות דתייה זה קודם להאמין אחר כך כל השאר אם את רואה שקשה לך עם צניעות אז תיתני לעצמך זה לא מחייבשאת לא מאמינה ממש לא תני לעצמך הכל בסדר ה' אוהב אותך גם כשקשה!
את לא צריכה להיות דתייה דוסית בשביל להאמין באלוהים...
אנונימית
ואיי את לא מבינה כמה אני מזדהה איתךך
צניעות זה הדבר הכי קשהה שקיים

דברי איתי בפרטי חח אולי נוכל לעזור אחת לשניה:)
אם ההורים שלך כאלו חרדים איך אין לך פלאפון כשר?
סתם מעניין אותי לול
אנונימית
מישהו הבטיח לך שלהיות דתייה זה קל?
תעשי מה שטוב לך. את מספיק בוגרת בשביל להחליט, שיקבלו אותך איך שאת או שילכו לעזאזל.
אל תשאלי אף אחד פה את לא תקבלי תשובה ואל תעשי מה שאומרים לך. תעשי מה שהלב שלך אומר לך.
היי
לכל אחד יש עליות וירידות בדת, לכן כתוב שבע ייפול צדיק וקם, שהיה נופל כל יום וקם כל יום מחדש, ידוע שיש אלוקים ויש מצוות ולעבוד על המידות הלכות משנה תהילים מוסר ותורה, וככל שקשה לך יותר כך השכר יותר גדול, אבל יש ימים שכבר לא יודעים איך להמשיך, כמו המקרה שלך, ואתה יודעת הכל בעינייני הדת, ועדיין רוצה לעזוב כי את חושבת שזה לא מתאים לדרך שלך, הכל בסדר יש לכל אדם בחירה כל חייו, קחי את ההורים שלך לשיחת נפש כל אחד בנפרד או בייחד, ותתחילי לספר מה את מרגישה עם הדת, הכל הכל בלי להחסיר אף מילה, ותבקשי שיבינו אותך, ולכל אחד יש בחירה איך לחיות, ואם לא הבינו תמצאי עבודה תחסכי 10,000 ותלכי לחיים שלך, אחכך יהיה לך יותר קשה וכואב, וזה יכול רק להתדרדר, תהיא חזקה בהצלחה
אם את מוצאת לך חברה שאת יכולה לסמוך עליה ויש לה אפשרות שתוכלי להישאר אצלה לתקופה מסויימת אז אני ממליצה לך לעשות את זה כי בנתיים את מחזיקה את זה יותר מידי ובסוף זה יתפוצץ.
אם את צריכה לדבר עם מישהו לגבי זה את יכולה לפנות אליי גם אני עברתי משהו דומה ואפילו יותר גרוע.
מאחלת לך בהצלחה לא משנה איזה החלטה תעשי...
יכול להיות שפשוט קשה לך... זה לא הופך אותך לפחות מאמינה בתורה ובמצוות! בכלל לא! להרבה אנשים קשה...
כגודל הצער- גודל השכר!
אם את מאמינה שבורא עולם ציווה על זני אז למה שלא נעשה את זה?
כדאי לך להתייעץ על זה עם מישהו.
וגם את יכולה להיות דתייה לאומית...
אבל לדעתי גם מאוד יעזור לך להתפלל על הקטע הזה. פשוט לדבר עם ה'.
את יכולה גם לקרוא ספר שיחזק אותך בצניעות.
עוד משהו שאת יכולה לעשות, זה לשאול מישהו דתי (את יכולה באתר חברים מקשיבים) על כל שאלה שעולה לך. אם קשה לך במשהו, או שאת לא מבינה, או אם קשה לך באמונה... את יכולה גם סתם לכתוב באינטרנט"שאל את הרב" וללחוץ על אחת התוצאות.
מקווה שעזרתי ושלא תעזבי את הדת, את ציווי ה'!